שו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף ע
הוספתי ביאור מעט בצהוב
***
כל פרשה (בתפלין של ראש) צריכה להיות זקופה מעומד בתוך ביתה
לכתחלה, כדרך שמעמידין ספר תורה בהיכל. ואם נתנה שם מושכבת כשרה. וצריך (טו) ליזהר שלא להפך הפרשיות
בבתים (שהכתב תהא כלפי מטה),
אלא יניחם שם בענין ששיטה העליונה (של הכתב) תהיה למעלה בראש הבתים ושיטה התחתונה למטה לצד פה הבתים (צד הפונה לתיתורא).
ולכתחלה יש ליזהר (בתפלין של ראש) שראש הפרשה (כלומר פתיחת הקלף) יהיה
מונח (בביתה) לצד
ימין הקורא שהוא עומד נגד המניח, שאם בא לפתחן ולקראן יהיו מונחין (הפרשיות) לפניו כהלכתן,
שהרי מצינו שסדר הנחתן בבתים הן מסודרים לפי ימין הקורא שיהיה קורא כסדר (מימין לשמאל) מתחלה פרשת
קדש של ימינו ואח"כ פרשת והיה (כי יביאך) ושאר הפרשיות של שמאלו כמ"ש בסי' ל"ד (מחלוקת רש"י ור"ת
בהנחת הפרשיות לצד שמאל הקורא):
***
קונטרס
אחרון
(טו)
וצריך ליזהר כו'. עיין ביורה דעה סוף סימן רפט, ד(קביעת מזוזה) אפילו בדיעבד פסול (אם הוא) מושכב לרש"י,
ומעומד (פסול) לרבינו
תם משום בזיון, וכל שכן כשהפך (המזוזה
ראשה כלפי מטה, שהוא דרך בזיון לר"ת), ואף רש"י מודה (דפסול). (ועל כן אפשר דאע"פ שלענין
פרשיות תפלין מושכבות כשרה, שאינה דרך בזיון, אבל הפוכות הוי בזיון ופסול אף
בתפלין).
***
חידוש
וביאור:
א) כל פרשה
צריכה להיות זקופה מעומד בתוך ביתה לכתחלה.
אע"פ שדברי רבינו כאן הם לענין תפלין של
ראש, פשיטא שהוא הדין בתפלין של יד שהפרשיות יהיו בעמידה ולא מושכבין או הפוכין,
כמפורש בסעיף עב.
ב) ואם
נתנה שם מושכבת כשרה. וצריך ליזהר שלא להפך הפרשיות בבתים כו'.
אע"פ שרבינו מזהיר שלא להפכן, ומבאר
בקונטרס אחרון שהפוך גרוע ממושכב, מ"מ לא פסק שהן פסולות משום כך.
ונראה טעמו ע"פ מה שכ' הב"י דנראה
מדברי הרמב"ם שכל זה [היאך יניח הפרשיות בבתים] אינו מעכב. וממילא אפשר דהוא
הדין אפילו הפוכות. ויש לומר משום דאין זה בזיון כל כך כמו במזוזה דנראית הפוכה,
משא"כ בתפלין שהן מחופות בבתים אינו גנאי גדול כ"כ לעכב בדיעבד, אפילו
הפוכות.
ואמנם לשון רבינו צריך ליזהר משמע זהירות יותר
מסתם הדין [כמו מושכבות] של לכתחלה, כי אכן יש סברא לפסול כדהוכיח בקונטרס אחרון,
אלא שרבינו לא פסקה בפירוש לפסלן מטעם הנ"ל.
ובמקדש מעט (ס"ק קפב) [וכן נראה בביאור
הלכה] הבין דכוונת רבינו לפסול.
ג) ולכתחלה
יש ליזהר שראש הפרשה יהיה מונח לצד ימין הקורא.
דקדוק לשון "ראש הפרשה" וכן הוא
ברמ"א, הוא על ראש הכתב ולא ראש הקלף. ועל כן אין טעם להניח יותר קלף לפני
ראש הפרשה [כדי לגול היקף] שהרי יפריע לכוון שראש הפרשה תהא נפתחת לימין הקורא.
אלא יניח רק מעט קלף לפני הפרשה כמבואר בשו"ע רבינו לעיל סעיף מה, ואז פתיחת
הקלף הוא גם ראש הפרשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה