איסור הורדת תפלין של ראש לעשותה של יד

שו"ע אדמו"ר סימן מב סעיף א

הוספתי ביאור מעט בצהוב

***

אסור לשנות תפלין של ראש לעשותה של יד, אפילו אין לו תפלין של יד ויש לו ב' של ראש. ואפילו ליקח רצועה משל ראש ל(קשרה בתפלין) של יד אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ושל ראש קדושתו חמורה (משל יד, משום) שרובו של שם שד"י הוא בשל ראש, השי"ן בבתים והד' בקשר, אבל בשל יד אין בו כי אם היו"ד (בקשר).

אבל מ(תפלין) של יד ל(עשותה) של ראש מותר לשנות, (על ידי) שיעשה לו ד' בתים בתוכו.

ואם היו (התפלין) חדשים שלא הניחן עדיין עליו, מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, (על ידי) שתולה עליהם מכסה עור אחד ונראית כבית אחד בחוץ, ואף שהם ד' (בתים) מבפנים אין בכך כלום בדיעבד, כמו שנתבאר בסי' ל"ב [סעיף עב]. ואין בזה הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה הימנה, אע"פ שזימנם והכינם לצורך הראש, לפי שההזמנה (בלבד לקדושה) אינה כלום (עד שיניחם לשם מצוה):

***

חידוש וביאור:

א)  אסור לשנות תפלין של ראש לעשותה של יד.

לכאורה הכוונה להניחה כתפלין של יד. אך יש לדקדק לשון "לעשותה", פירוש להפוך צורת בית של ראש לשל יד אסור, משום הורדה הניכרת, שהוא ביזוי למצוה. [כלומר עצם הפיכתה לתפלין של יד אסור ואע"פ שאינו מניחה].

ב)  אפילו אין לו תפלין של יד ויש לו כו'. כלומר ויתבטל ממ"ע של תורה שלא יניח תפלין של יד, אעפ"כ אסור להורידה.

ג)  ואפילו ליקח רצועה משל ראש לשל יד אסור.

כלומר, אע"פ שאינה ניכרת הורדתה כל כך [כמו הורדת הבית שהוא שינוי ניכר וגדול שמשנה צורת הבית של ראש], מ"מ משנה מקשר של ראש [דלי"ת] לקשר של יד [יו"ד].

ד)  ושל ראש קדושתו חמורה שרובו של שם שד"י הוא בשל ראש, השי"ן בבתים והד' בקשר, אבל בשל יד אין בו כי אם היו"ד.

יש להעיר, שבסימן כה סעיף יד ביאר רבינו שתש"ר מצותן גדולה משל יד, ולכן קבעו לה ברכה בפני עצמה, וזה לשונו: ותקנו חכמים לברך עוד ברכה אחרת על תפלין של ראש, לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצוה ויש בה יותר קדושה שיש בה ד' בתים והשי"ן ..

וצריך להבין למה לא כתב רבינו כאן לבאר שקדושתה חמורה [כמו בסי' כה], וכתב דקדושת ש"ר חמורה רק משום רובה של שם הנמצא בשל ראש?

ונראה לענ"ד דהמדקדק בלשון רבינו כאן [וכן יש לדייק בדבריו בסימן לד סעיף ח] יראה שאינו מדבר על הפרשיות, ולא נזכר בלשונו שיש בהן הורדה (אמנם כל האחרונים נקטו בפשיטות דיש איסור הורדה בפרשיות ש"ר להניחן כפרשיות של יד. ראה שערי תשובה ומ"ב סו"ס לד, ופרי מגדים סי' מב א"א סק"ב, וביאור הלכה ר"ס מב). וכל דבריו כאן הם בשינוי הניכר שמוריד קדושת הבית או הרצועה משל ראש לעשותה של יד. והטעם, דאיסור הורדה הוא משום בזוי מצוה, ואין הורדה אמיתית בקדושת הקלף והכתב משל ראש לשל יד, דאין חילוק קדושות בין פרשיות התפלין של יד לפרשיות של ראש. וגם לא ניכר ונראה שום בזוי והורדה כי הם בפנים סגורות בתוך הבית, משא"כ בבית וברצועה ניכר ההורדה ויש בזה משום בזוי מצוה.

ואיסור הורדה הוא משום שקדושת הבית של ראש וכן רצועתה גדולות וחמורות מקדושת הבית ורצועת היד, דרובו של שם נמצא בראש. וענין ראיית השם בתפלין מבואר בגמרא על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" אלו תפלין שבראש [וכן מבואר ברש"י מנחות לד,ב]. שמע מינה ענין זה הוא הנראה לחוץ, ויש בזה בזוי של הורדה.

משא"כ בסימן כה שמדבר לענין קיום מצוה בהנחת התפלין, יש במצות הנחת תפלין של ראש מצוה גדולה יותר משל יד מטעמים נוספים, כמבואר שם. אבל כאן לא איירי כלל במצות הנחת תפלין, אלא בשינוי בית ורצועה של ראש לעשותה לשל יד.

ה)  אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות, שיעשה לו ד' בתים בתוכו.

דברי רבינו כאן מקורן מהמג"א סק"ב, וזה לשונו: (שו"ע: משל יד לשל ראש מותר לשנות) היינו שיעשה לו ד' בתים כמ"ש סימן ל"ב סעיף מ"ז.

ורבינו שינה בשתים: א. לא ציין לסימן לב [סעיף מז]. ב. הוסיף ("שיעשה לו ד' בתים) בתוכו".

והציון של המג"א לסעיף מז הוא דהניח פרשיות ש"י בקלף אחד בתוך ד' בתים ע"י שהניחן מושכבות בתוך הבתים כשרה. וכן פירש הפמ"ג [א"א סק"ב]. ונראה לי דרבינו השמיט זה, דלא ס"ל הורדה בפרשיות כנ"ל, ועכ"פ הדין כאן אינו מדבר בהורדת הפרשיות, אלא בבית.

אך מה שהוסיף רבינו "בתוכו" צ"ב. דהרי מבואר בסי' לב סעיף סא, שצריך בכה"ג להדביק מחיצות מבפנים מלמעלה עד למטה שיפרידו בין הפרשיות, וצריך שיהא חריצן של טוטפת הראש ניכרות. וכ"כ הפמ"ג כאן בשם הכסף משנה [פ"ג הלכה יז]. וא"כ מה שיעשה ממנו ד' בתים, היינו לאו דוקא בתוכו אלא גם מבחוץ צריך שיהא חריצן ניכר, דבלאו הכי פסול. וכן צריך שידביק עליו השיני"ם לשל ראש. וא"כ למה דקדק רבינו "שיעשה לו ד' בתים בתוכו"? [דלכאורה הול"ל באופן אחר (כגון: שיעשה ממנו ד' בתים), או להשמיט תיבה זו כלל]

ו)  ונראה דבא רבינו לבאר, היאך יעשה הבית של יד לשל ראש, והוא באופן כזה ע"י שיעשה בתוכו ד' בתים. כלומר, אל יחתוך הבית של יד לעשות בה חריצי הש"ר, כי בזה מבזה ומוריד הבית של יד מקדושתה, דניקב או נקרע גוף הבית פוסלה כמבואר בסימן לג. אלא קודם יעשה בתוכו ד' בתים, ובזה ייהפך הבית לשל ראש, בדרך העלאה ולא בזוי כלל לגוף הבית. ואחר שעשאה של ראש מתוכו, שוב יחתוך העור מבחוץ לעשות החריצין, ואח"כ ידביק השיני"ם עליה.

ז)  אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות כו'.

והוא הדין דמותר ליטול רצועה מהיד לעשותה רצועה לשל ראש, ואע"פ שאפשר שהרצועה לבדה של ראש אין בה בעצמה קדושה יותר משל יד [ורק בצירוף הבית של ראש שיש בה שי"ן, יש בהן קדושה חמורה], דבזו קושרין דלי"ת ובזו יו"ד. מ"מ עכ"פ הורדה ליכא, דאינו מוריד קדושת רצועת היד במה שעושה ממנה רצועת הראש (ומסתמא נחשב זה העלאה).

ח)  ואם היו חדשים שלא הניחן עדיין עליו. כלומר לשם מצוה.

מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שתולה עליהם מכסה עור אחד ונראית כבית אחד בחוץ, ואף שהם ד' [בתים] מבפנים אין בכך כלום בדיעבד וכו'.

ויש להעיר, שנתבאר בסי' לב דפרשיות של ראש אין בהן דין פתוחות וסתומות משא"כ בשל יד יש בהן דין פרשה פתוחה וסתומה ומעכב אף בדיעבד, וא"כ היאך יעשה מפרשיות הראש תפלין של יד, הרי אינן כתובות [כדינן הצריכות ליד] בצורת הפרשיות פתוחות וסתומות. ויש לומר, דמיירי שעשו הפרשיות בשל ראש בפתוחות וסתומות כמנהג.

אמנם לפי הנת"ל דלא מיירי רבינו כלל בפרשיות [דלית בהו דין הורדה כלל] ניחא, דמיירי כאן רק בשינוי הבית, מראש ליד. אבל יניח בתוכם פרשיות של יד העשויות כהלכתן.