הערות על הכתב:
ראשי שמאל של טי"ת, עי"ן ושי"ן - ממש צורת ווי"ן ע"פ האר"י, אבל רוב העולם החסידי עושה איזה פשרה מעט בין צורת זיי"ן לוי"ו.
ראשי גימ"ל, נוני"ן, וראשי שמאל של הצדי"ן - צורת זיי"ן כמבואר בבית יוסף.
תגי בדקחי"ה - הן בנוסף לעוקץ בקצה הראש, והן לפנים מעט משמאל הראש.
מ"ם סתומה - עגולה מצד ימין למעלה, כמבואר בב"י.
נקודה של ה"א שניה בשם הוי'ה - אינה כנקודת שאר ההי"ן [כעין יו"ד הפוכה], אלא כיו"ד ישרה ועוקץ רגל יורד ממנה כלפי מטה.
צדי"ן - ראש שמאל בדרך כלל רחב כפליים מראש ימין.
למ"ד - המושב משוך כמעט עד כנגד סוף הגג [פרט ללמדי"ן שמשך הגג, אז השאיר המושב בשיעור הרגיל]. כן נהגו הרבה סופרים בפולין ואוקראינה.
****
כל מי שיש לו הערות והוספות בנוגע לכתב הזה, תבוא עליו ברכה.
אינו מקפיד כלל על תגים ארוכים שנכנסים לתוך הכ"ף פשוטה אף בצידו השמאלי.
השבמחקוכן תגי בד"ק חי"ה שבצד השמאלי על פניה אינו חושש אם הם ארוכים מעובי קולמוס.
כיון שהתגים דקים אינם משנים תמונת האות