בתשובות חתם סופר (יו"ד סי' רעז) דן בשאלה של ס"ת פסול שנתערב בין ס"ת כשרים, ולא נודע איזה הוא, האם מותר לקרוא בספרי תורה הללו. הדיון בתשובתו נסוב על שתי נקודות, א. האם שייך ביטול ברוב במקרה זה. ב. בשאלה [המסויימת] שנשאל החת"ס היה עוד צד לדון, שהרי ספר אחד פסול היה ידוע ומוכר, והיה מקום לדון האם אותו הספר הפסול [שאינו ידוע] הוא זה עצמו הידוע, או שמא הוא אחר.
אני מביא כאן את התיחסות החת"ס לנקודה הראשונה בלבד, שבשאלה.
א. החת"ס כתב "היכא דנתערב אחד ואיכא לברורי ולהכיר האיסור לא שייך ביטול" - כלומר, מכיון שניתן לברר בחיפוש מדוקדק איזה ספר כשר ואיזה פסול ע"י הגהה, לא נסמוך על ביטול, כי הכלל של ביטול ברוב הוא כאשר האיסור אינו ניכר, משא"כ במקרה דידן אפשר להכיר את האיסור.
"ומ"מ אם אי אפשר לבדוק בזמן מועט אפילו חומש א' אין לבטל קריאת התורה וברכות .. כדמשמע במג"א סימן ח' דאם בין כך שבודק הציצית יתבטל מתפלת צבור ה"ל כמו שאי אפשר לברר ואזלינן בתר חזקה והוא הדין הכא" - כלומר, כאשר הוא שעת הדחק שלא ניתן לבדוק את הספרים, מותר לקרוא בהם בחזקה שהספר הוא כשר, שהרי רובן היו [בחזקת] כשרות.
ומביא ראיה מפסק המג"א בדין בדיקת ציצית כל בוקר, אע"פ שחובה לבדוק את הציצית שמא נקרעו או נפסלו לפני שיתעטף בהן, מ"מ אם דבר זה יגרום לו ביטול תפלה בציבור, נחשב זה לשעת הדחק שיש לסמוך על החזקה, וכמו"כ דן החת"ס לענין קריאת התורה עם ברכותיה.
ב. ויש לומר שדברי החת"ס הן רק בנוגע לדין קריאת התורה שהוא מצות חכמים, ואע"פ שזה חובה לקרוא בספר כשר דוקא, יש לדון האם שייך ביטול ברוב וחזקה במקרה זה.
אך לא בנוגע לעצם קיום מצות כתיבת ס"ת שהוא מדאורייתא, דרך משל אם יש תערובת כמה ס"ת וא' מהם פסול, הקונה אחד מהם אינו מקיים מצות כתיבת ס"ת ע"י רכישת ספר כזה.
אך לא בנוגע לעצם קיום מצות כתיבת ס"ת שהוא מדאורייתא, דרך משל אם יש תערובת כמה ס"ת וא' מהם פסול, הקונה אחד מהם אינו מקיים מצות כתיבת ס"ת ע"י רכישת ספר כזה.
ג. ראה בית לחם יהודה [על גליון השו"ע] יו"ד סי' רעט, דנראה לכאורה מדבריו לחלק בין דין [שהביא בשם הלכות קטנות] סופר דלא קידש שם אחד דהספר פסול ואפילו באלף [ספרים] לא בטיל, לדין קריאת ספר בציבור בשתי ספרים שא' מהם פסול ולא נודע איזהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה