להלן צילום פרשיות כתב חב"ד שנכתבו ברוסיה לפני כמאה שנה לפחות. הכתב יפה להפליא.
תודתינו לרב דוד מרואני שיחיה ששלח התמונות.
וכן תודתי לר' ישראל לוין שיחיה הכותב לנו בהערה, שבעצם אלו צילום מפרשיות המיוחסות לר' ראובן הסופר [או תלמידו].
תודתינו לרב דוד מרואני שיחיה ששלח התמונות.
וכן תודתי לר' ישראל לוין שיחיה הכותב לנו בהערה, שבעצם אלו צילום מפרשיות המיוחסות לר' ראובן הסופר [או תלמידו].
***
לחיבת הקודש הוספתי מעט הערות למטה.
הדלי"ת רבתי סיום גגה מצד ימין בעוקץ חד, משא"כ דלתי"ן רגילות שלו סוף גגן בעיגול מעט. למה השינוי?
צד"י כפופה ופשוטה ראש שמאל כפליים [ולפעמים אפילו יותר] מראש ימין. למה?
מ"ם סתומה הוא עושה קודם צורת הבי"ת, ורק לבסוף עושה את קו הסתימה. דבר זה ניתן לראות בבירור בחלק מהממי"ם.
ראש נו"ן [כפופה] וראש שמאל של צד"י [כפופה] אין הירך יוצא ממש מהקצה. ודלא כראשי שמאל של שי"ן עי"ן וטי"ת וראש הגימ"ל שיוצא הירך מקצה הגג של ימין כמין וי"ו מעוקם לאחור.
(וצ"ע קצת מלשון תשו' הצ"צ או"ח סי' יח שראש נו"ן כפופה כמין וי"ו מעוקם בכתב שלנו)
וראש שמאל של צד"י פשוטה כן יוצא הירך מהקצה !!
ראש נו"ן [כפופה] וראש שמאל של צד"י [כפופה] אין הירך יוצא ממש מהקצה. ודלא כראשי שמאל של שי"ן עי"ן וטי"ת וראש הגימ"ל שיוצא הירך מקצה הגג של ימין כמין וי"ו מעוקם לאחור.
(וצ"ע קצת מלשון תשו' הצ"צ או"ח סי' יח שראש נו"ן כפופה כמין וי"ו מעוקם בכתב שלנו)
וראש שמאל של צד"י פשוטה כן יוצא הירך מהקצה !!
צילומים מתפילין אלו כבר נדפסו ב"קובץ יגדיל תורה" תשל"ט, הצילומים הם מפרשיות תפילין שהיו אצל הרש"ז גוראי', והם בחזקת ספק של ר' ראובן.
השבמחקוהר' זלמן סיפר: כאשר ביקש הריי"צ לצלם ולברר את צורת האותיות ע"פ כתב ר' ראובן, מסרתי תפילין אלו לכ"ק אד"ש, שהראה אותם להריי"צ, ולאחר שראה אותם אמר "שהוא מסופק אם הם של ר' ראובן או של תלמידו, שידוע שהי' כותב בדוגמת ר"ר, אך מ"מ לא הצליח לייצר את הדיו באופן טוב כ"כ כמו ר' ראובן.
ראה שם בקובץ יגדיל תורה תשל"ט חוברת א (כו) סי' ו'
שם ביגדיל תורה צולם רק השל יד.
שאר חלקים הודפוס מקצתם בספרים אחרים כמו "כתב חב"ד".
אבל תודה רבה על פירסום צילומים אלו שיותר ברורים.
תודה רבה רבה
מחקבאיזה סוג דיו נכתבו ששחרותן עדיין קיימת? לכאורה אם היו נכתבים בדיו עפצים וקנקנתום לא היו קיימות ככה לאחר מאה שנה.
השבמחקאיך אפשר שהפרשיות נכתבו מאת ר' ראובן אז הפרשיות יהי' יותר ממאתיים שנה! הם בכלל לא נראה כ"כ ישן.
השבמחקהאם יש כאן דיוק להרחיק בין המילים הרחקה גדולה? השו"ע כותב שהמרחק צ"ל שיעור אות י כאן זה כמעט שתי יודין
מה שכתבתי תחילה לפני כמאה שנה היתה לפי הנחה שלי תחילה. אבל אם באמת הפרשיות מר"ר או תלמידו הן עתיקות יותר.
השבמחקאמת שסופר זה [ר"ר או תלמידו] מניח לכתחילה כג' יודי"ן בין התיבות, ובכלל מקפיד על רווחים היטב בין המילים, וכן בין השיטות.