ב"ה
1. בכתב האר"י הנפוץ, התגים של שעטנ"ז ג"ץ ובד"ק חי"ה הם בדרך כלל באמצע הראש ולא מתחילים כמו בכתב המיוחס מקצה השמאלי.
בכתב זה איך צריך לכתוב את התגי קבלה, גם באמצע או בקצה?
2. באות "ח" של "אחרים", בספר "אותיות הרב" בעמוד ש"כ, כתוב "אחרים, ארבע תגים על החי"ת לבד החוטוטרת, שנים מצד ימין ושתים מצד שמאל."
הרי ידוע הפלוגתא בין רש"י ור"ת לגבי פירוש המילה חטוטרת (רש"י, מגביה רגל שמאלו של ח' עד למעלה - מקל של רש"י, ור"ת פירש באמצע גגו של חי"ת גבוה מעט כמו חטרתא דגמלא.)
למעשה בכתבים ה"אשכנזים" (ב"י, האר"י ובכתב המיוחס עושים את שניהם, גם יציע באמצע וגם מקל של רש"י).
למה בציור של אות "ח" עם תגי קבלה באותו עמוד ש"כ מצוייר שתי תגין מצד ימין ושני תגים מצד שמאל, כשבעצם התג השמאלי ביותר הוא החטוטרת לפי רש"י? ואם צריך להוסיף 4 תגים, לכאורה בראש השמאלי היה צריך להיות 3 תגים, 2 תגי קבלה ובנוסף גם המקל של רש"י?
1. בכתב האר"י הנפוץ, התגים של שעטנ"ז ג"ץ ובד"ק חי"ה הם בדרך כלל באמצע הראש ולא מתחילים כמו בכתב המיוחס מקצה השמאלי.
בכתב זה איך צריך לכתוב את התגי קבלה, גם באמצע או בקצה?
2. באות "ח" של "אחרים", בספר "אותיות הרב" בעמוד ש"כ, כתוב "אחרים, ארבע תגים על החי"ת לבד החוטוטרת, שנים מצד ימין ושתים מצד שמאל."
הרי ידוע הפלוגתא בין רש"י ור"ת לגבי פירוש המילה חטוטרת (רש"י, מגביה רגל שמאלו של ח' עד למעלה - מקל של רש"י, ור"ת פירש באמצע גגו של חי"ת גבוה מעט כמו חטרתא דגמלא.)
למעשה בכתבים ה"אשכנזים" (ב"י, האר"י ובכתב המיוחס עושים את שניהם, גם יציע באמצע וגם מקל של רש"י).
למה בציור של אות "ח" עם תגי קבלה באותו עמוד ש"כ מצוייר שתי תגין מצד ימין ושני תגים מצד שמאל, כשבעצם התג השמאלי ביותר הוא החטוטרת לפי רש"י? ואם צריך להוסיף 4 תגים, לכאורה בראש השמאלי היה צריך להיות 3 תגים, 2 תגי קבלה ובנוסף גם המקל של רש"י?
שלום ר' חיים,
השבמחק1. לפי קבלת האר"י ז"ל כל התגין לעולם מתחילים מצד שמאל, כלומר התג השמאלי הוא בקצה השמאלי של הגג, זה נכון גם לבדקחי"ה וגם לשעטנ"ז ג"ץ וכן לתגי קבלה הנוספים. באותיות הרב (עמ' שטז) ציינתי שיש כמה יוצאים מן הכלל כגון באות כ"ף מחשש התדמות ללמ"ד שיש מכניסים את התג פנימה.
2. מבואר שם באותיות הרב (עמ' שיד) על פי המצת שמורים שבכל מקום שיש תגין נוספים ע"פ קבלה, הם תוספת עם התג הקיים, כלומר אם בחי"ת אמרו ד' תגין ע"פ קבלה, פירושו תוסיף ג' תגין חדשים על התג הראשון שקיים בכל חי"ת משום חוטרא כפירש"י ותג בדקחי"ה ע"פ שאר המפרשים, נמצא ס"ה ד' תגין. וכן נכון ע"פ קבלת האריז"ל, ולא כמו שנוהגים הרבה להוסיף ד' תגין נוסף לתג של בדקחי"ה, שבסך הכל יהא חמש תגין.
שלום וברכה,
השבמחקבדוגמאות של התיקונים המובאים בספר ליקט ספרי סת"ם, התגים בכתבי האר"י ז"ל אינם כמו בכתב המיוחס מתחילים מקצה הראש השמאלי ? כך גם מופיע בספר אומנות הכתיבה**, וגם בדוגמת האותיות בספר משנת סופרים עם משמרת סת"ם.
** שם בנוסף לציורים הוא גם מביא בשם המ"א שאין לעשות את התגים בקצה ממש אלה שיש להכניסם טיפה פנימה, הן מצד ימין והן מצד שמאל.
אומנם בציורים בספר מאיר עיני סופרים, התגים הם כמו בכתב המיוחס, האם יש הבדל במנהג בין סופרי רוסיה לסופרים הירושלמים? וחוזרת השאלה לנוהגים כסופרי הירושלמים, היכן להוסיף את התגי קבלה?
לגבי ה"ח" של אחרים שנכתב בטעות אם שלושה תגים בצד שמאל, ואני יודע היכן המזוזות, האם צריך להורידם ולתקנם או רק להודיע לקונה ע"מ ששבדיקה הבאה הוא ידאג שהמהגיה ימחוק את התהמיותר או שאין צורך לעשות כלום ומכאן ולהבא להקפיד ?
בנוגע לתגי קבלה - אלו שנוהגים שלא להתחיל את התגים בקצה השמאלי, ודאי שגם בתגי קבלה נוהגים כן.
מחקבנוגע לבדיעבד לתוספת תגין אין צורך לתקן או לטרוח בזה. (רק להידור מיוחד יוצא מן הכלל, נראה שטוב למחוק התג היתיר)
מה גובה תגים כאשר הם ?4
השבמחקכי נוהגים ב3 תגים לעשות תג שמאלי נמוך מכולם אמצעי גבוה מכולם. היות והא כנגד תפארת.
מה שנוהגים לעשות התגין כעין כתר כך שהאמצעי הוא גובה - זה מנהג לבד, ואין בו שום דקדוק דין כלל. וממילא בתוספת תגין למשל אתה יכול לעשות איך שאתה רוצה. לנוחיות, נראה ברוב התפלין שעשו את התגין האמצעים יותר גבוהים מהצדדים, כדי שהכפתורים לא יגעו זה בזה.
מחק