הרב החסיד שניאור זלמן ויינשטיין היה סופר סת"ם, יליד בריסק, ותלמיד בישיבה הקדושה תומכי תמימים ליובאויטש. שם גם למד את מקצוע הסופרות. כאשר הרבי הריי"ץ היה בפולין [תרצ-תרצט] היה ר' זלמן כותב סת"ם עבור הרבי.
המקצת הידוע לנו עליו, התפרסם בכתבה ב"שטורעם-נט" על ידי ר' יהושע מונדשיין.
כנראה שרבי זלמן חי את סוף ימיו בווארשא, שם פירסם שמוכר תפלין בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, והסכמות על כתב ידו ותפיליו שהן כשרות ע"פ גדולי הרבנים דאז.
ר' זלמן [כנראה] נפטר או נהרג בגיטו וארשא בשנות השואה. הי"ד.
תצלום של פרשיות שמע, והיה אם שמע, כתב ידו, ניתנו ע"י רב אליהו גץ ותודתינו נתונה לו. כל הזכויות של התצלום שמורות לו.
אכתוב מעט הערות על הכתב למטה.
הערות:
הסימונים האדומים על רקע פ' שמע באו להראות כניסות של תגין לחלל הכ"ף פשוטה - כנראה שלא היה ר"ז מדקדק וחש לבעיה זו.
בי"ת - אין לו את חדות העקב שבכתב ר' ראובן [ר"ר]. התג שמשמאל אינו על פני האות ממש כמבואר באריז"ל, אלא לפנים מעט כמבואר באחרונים משום חשש התדמות ללמ"ד. וכן ברוב הדלתי"ן התג הוא לפנים מעט, ולא בקצה משמאל.
דלי"ת - אין לרגל החדות שיש בכתב יד ר"ר. אלא הוא עשוי כמו שנוהגים היום בכתב אשכנז.
וי"ו - אינו דומה לוי"ו של כתב ר"ר.
טי"ת - ראש ימין רחב וכעין כ"ף כמבואר בב"י, ואינו כבכתב ר"ר שעושה הראש צר מעט ויש לו פתיחה קעורה ועוקץ חד הבולט כלפי מעלה וכלפי מטה.
נו"ן - הראש זיי"ן כבכתב ב"י, ולא עושה כעין וי"ו כבכתב ר"ר (וכמבואר בצמח צדק).
קו"ף - ראש הירך שמאל מרובע (ולא נקודה כבכתב ר"ר) והירך יוצא מימין הנקודה (כעין צורת הפשרה בין וי"ו לזיי"ן שבראשי שעטנ"ז ג"ץ).
ההרגשה שלי (משה ויינר) אחרי התבוננות בכתב ידו, שהוא עשה שינויים מסויימים [מהכתב המיוחס שלמד בליובאויטש] מחמת השפעת ודרישת הציבור. [למשל ראש הנו"ן האמור]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה