אות שגגה דקה ביותר האם סגי לה בירך שעביה כשיעור אות קטנה דידה [כלומר כשיעור עובי הגג הזה], או דילמא צריך שיהא בעובי הירך כשיעור אות קטנה [כלומר יו"ד] של כל [שאר] הכתב.
זה לשון ביאור הלכה (סי' לב סעיף יד, ד"ה מלא): ואם זה הכתב הוא מכתב בינוני, לכאורה דאין מועיל אם כמלא אות קטנה הוא מכתב קטן, דאם לא כן אין שיעור לדבר. אבל אם זה הכתב הוא כתב גדול, נראה דבודאי מהני אם כמלא אות קטנה הוא מכתב בינוני.
נראה מפשט דבריו להקל, שכל שנוכל לומר שיש מלוא אות קטנה, או מצד השיעור של הכתב בכלל או מצד אות זה, סגי. אמנם אני מסתפק בדבר זה, ולכאורה נראה דלפי שיעור הרגיל של עובי יו"ד של כל הכתב משערים. וכן נראה דעת משנת הסופר (סימן ז ס"ק כה, ועיין בשער הציון שלו).*
ונראה דיש לתקן אורך הרגל, והיינו דוקא אם תינוק מכירה, שהרי מותר לתקנה כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק מ. אבל אם תינוק לא יכירנו הרי זה פסול [דלא יתכן להכשירה משום שיש בה שיעור מלוא או"ק, כאשר אין תינוק מכירה].
* אמנם מה שכ' משנת הסופר שם דמודדים בירך היו"ד. זהו סברת המקדש מעט כפי שציין, אך לא נקטינן כן, אלא מודדים דוקא בגוף היו"ד. והגם שעל פניו נראה שאין נפק"מ, יש בעומק הדברים חילוק גדול, ונפק"מ גדול לדינא.
* אמנם מה שכ' משנת הסופר שם דמודדים בירך היו"ד. זהו סברת המקדש מעט כפי שציין, אך לא נקטינן כן, אלא מודדים דוקא בגוף היו"ד. והגם שעל פניו נראה שאין נפק"מ, יש בעומק הדברים חילוק גדול, ונפק"מ גדול לדינא.
שלום אני חבר חדש הרב הכותב הוא כותב יפה אך איני מסכים עם החידוש יש שתי הלכות בדיני סתם 1 שהאות תהיה צורתה עליה ולכן לא יתכן שאות קטנה תהיה קשורה למידות של אותיות אחרות ודין שני צריך שהמילה תיקרא ומה שכתב בבי״הל כוונתו שלא צריך יוד מגג האות ברגל אלא אפשר קצת יותר קטן כמ״ש ב״י דידהו
השבמחקשלום אריק, הנני מברכך על השתתפותך בפורום שלנו.
השבמחקעצם ביאורך בדברי הביאור הלכה יתכן שהמה צודקים (שסמך על שיטת מאירי בב"י).
אך להערה מספר 1 שכתבת - שאין צורת האות תלויה בשיעור אות אחרת, לענ"ד הדבר במחלוקת תלויה בין שיטת המאירי שמביא ב"י שנקט "מלוא אות קטנה דידהו" ושיטת המדרכי שכתב שיעור מלוא אות קטנה המפורסמת והיינו יו"ד, וכן פסק הרמ"א ומשנה ברורה.
הרחבתי הביאור בשיטת המרדכי ורמ"א בכתבה "שיעור הלכתי לאות, פסול ותיקון" ינואר 27, ובעוד כתבות שציינתי שם.