אותיות רבתי

לכתחילה [כך נהגו באשכנז] יש לכתוב את האות הרבתי כאשר העובי קולמוס הראשון מתחת לשירטוט, והעודף מעל השירטוט. ראה בכתבים ישנים של רבי אפרים סופר ורבי משה סופר המוצגים בפורום לעיל. הנה דוגמא מכתב רבי אפרים סופר שהובא לעיל.

הדלי"ת עבה ד' קולמוסים בגגה, כאשר שתי קולמוסים בולטים מתחת השירטוט ושתים מעל [עובי ד' קולמוסים בגג הוא מבואר בכתבי האריז"ל]. ראש ימין של העיי"ן קולמוס אתת מתחת השירטוט כשאר האותיות, והעודף מעל. רק ראש שמאל של העיי"ן תלויה [כולה] מעל השירטוט. דבר זה מבואר בתיקון תפלין [ברוך שאמר עמ' קכח-ט] "ע' דשמע גדולה ותלויה ועליה ה' תגין והזיי"ן שבתוכה תלויה ועליה ג' תגין, ועל ראש ראשון ב' תגין". כלומר ראש שמאל של עיי"ן יוצא מן הכלל, שהוא תלוי מעל השיטה.

והנה דוגמא של כתב המיוחס לר' ראובן סופר.

העיי"ן שתי ראשיה שוים [אין בה ראש שמאל תלויה כנת"ל] גבוהים יותר מב' קולמוסים קרוב לג' קולמוסים ועליה ה' תגין כנ"ל. עובי קולמוס הראשון מתחת לשירטוט.

הדלי"ת גבוהה ד' קולמוסים, קולמוס ראשון מתחת לשירטוט והג' קולמוסים מעל.
שים לב - מקוצר מקום, כי הדלי"ת רבתי קרוב מאוד לסוף הקלף, ויתר הסופר על ב' תגין המבוארים בתיקון האריז"ל, ולא ויתר על עובי ד' קולמוסים בגג המבואר בס' הכוונות !!!

למטה דוגמא של פרשה שהסופר הגביה את האותיות רבתי כך שכל הגג הוא מעל השירטוט, וזה אינו נכון כנת"ל. דלזה יקרא אות תלויה ולא אות רבתי.