ניקב בירכו השמאלית של ה"א

זהו "ניקב תוכו של ה"א" [לפי פירוש אחד ברש"י] הנזכר בגמרא מנחות כט, הנקב אירע אחר הכתיבה ולכן אינו פוסל משום חסר היקף גויל. לפי פירוש זה ברש"י, וכן פסק הרא"ש והביאו בסתם המחבר בשו"ע אורח חיים סימן לב סעיף טו, כשר אפילו לא נשתייר בו כלשהו [כלומר אין בו שיעור לירך זו].

לפי פירוש אחר בגמרא [שמזכירו רש"י] "ניקב תוכו" מתייחס לחלל בה"א, ולא לירך. ודין ירך שמאל כירך ימין ובשניהם אינם כשרים אלא אם כן נשתייר בהו שיעור מלוא אות קטנה, וכן פסק הרמ"א שם.

בירך שלפנינו שניקב, נשתייר שיעור מלוא אות קטנה מצד ימין של הנקב, ולכן הוא כשר לכו"ע.

אם רוצים ליפותו מותר לטלות טלאי מצד השני ולהוסיף דיו במקום החור, היות שזה רק יפוי והאות כשרה כמו שהיא. מ"מ כדאי להודיע את הדבר לכל [מי שזה נוגע], כדי שמגיה מאוחר יותר לא יחשוד שהסופר כתב את האות על טלאי מתחילה.