חטוטרת החיתי"ן המסומנות גובה מאוד [יותר מפי שתים מעובי הגג], אמנם המנהג להכשיר ואין זה נחשב לשינוי בצורת האות. מ"מ ראוי לעיין האם זו צורת החי"ת לכתחלה, או שזה אינו לכתחלה אלא בדיעבד נחשב לשינוי מעט מצורתה, ולכן הגם שאינה נפסלת, מ"מ לכתחלה אין לעשותה כן.
למטה שתי דוגמאות נוספות גרועות [בכתב שממילא חלש] שהגגין מחוברות, וכן ראש שמאל וי"ו [שאינו נכון בשום כתב], והחטוטרת גבוה במיוחד:
נראה לי הנכון לכתחלה שאין לעשות גג גבוה כל כך, אלא גבהה של החטוטרת תהא בערך כעובי קולמוס אחד לבד או מעט יותר.
אמנם לשון הבית יוסף (בסימן לו) "תהיה כמו ב' זייני"ן רחוקים זה מזה כעובי קולמוס ומחוברים בגג גבוה יחדו" - ויש מקום להבין בלשונו שהגג צ"ל לכתחלה גבוה מאוד, זה אינו. אלא כוונתו שהגג תהא משופעת כלפי מעלה בצורה ניכרת, אבל לא יותר מדי.
וכן פשוט בלשון התוספות במנחות (כט,ב) "ור"ת פירש באמצע גגו של ח' גבוה מעט כו", וכן פשט הרא"ש וטור.
אלא הכוונה שיהא גובה ניכר לאמצע גג החי"ת כצורת חטוטרת הגמל. והנה דבר ידוע שאין החטוטרת של הגמל עבה וגבוה יותר מעובי גוף הגמל, ובודאי לא פי שנים מעובי הגוף. (ראה גם בס' משנת הסופר עמ' נד, ביאור הסופר ד"ה וחטוטרת).
אמנם לשון הבית יוסף (בסימן לו) "תהיה כמו ב' זייני"ן רחוקים זה מזה כעובי קולמוס ומחוברים בגג גבוה יחדו" - ויש מקום להבין בלשונו שהגג צ"ל לכתחלה גבוה מאוד, זה אינו. אלא כוונתו שהגג תהא משופעת כלפי מעלה בצורה ניכרת, אבל לא יותר מדי.
וכן פשוט בלשון התוספות במנחות (כט,ב) "ור"ת פירש באמצע גגו של ח' גבוה מעט כו", וכן פשט הרא"ש וטור.
אלא הכוונה שיהא גובה ניכר לאמצע גג החי"ת כצורת חטוטרת הגמל. והנה דבר ידוע שאין החטוטרת של הגמל עבה וגבוה יותר מעובי גוף הגמל, ובודאי לא פי שנים מעובי הגוף. (ראה גם בס' משנת הסופר עמ' נד, ביאור הסופר ד"ה וחטוטרת).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה