שיעור מלוא אות קטנה בירך רי"ש ודלי"ת

עובי גג הרי"ש יותר מעובי הירך שלמטה - אם כן חסר לו שיעור מלוא אות קטנה בירך - צריך לתקן להאריך את הירך שיהא כעובי הגג.

הרי"ש ירכו קצר - והיא כשרה כי נשתייר בה שיעור מלוא אות קטנה. מ"מ לכתחלה צריך להאריכה כשיעורה לכתחלה. (הסיבה שהסופר/מגיה קיצר/מחק כדי להרחיקו מגג הלמ"ד. ולא היה צריך לקצרה כל כך).

הדלי"ת [של 'דברי'] קיצר הסופר את ירכה מטעם הנ"ל, כדי להרחיקה מגג הלמ"ד. וגם כאן היא כשרה כי נשתייר בה שיעור ירך, אך מצוה לתקנה עד קצה גג הלמ"ד [ולא עד בכלל, שלא תיכנס (לכתחילה) כלום מגג הלמ"ד בחלל הדלי"ת].

'פן' - הנו"ן פשוטה אינה יורדת למטה מהפ"א, ויש מחמירים לפסול נו"ן כזו. עכ"פ מותר לתקנה וצריך לתקנה - להאריך את הנו"ן שתרד למטה מהפ"א.

התוי"ן שסימנתי - הירך שמאל אינה בצד שמאל של האות, אלא ממש באמצען. ואין זה כשר לכתחלה, אלא רק בדיעבד כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב לגבי ירך שמאל של אות ה"א.