היאך יש לקדש שם כגון "האלקים" שהה"א הוא נטפל לפני השם, ואין הה"א קדוש בקדושת השם (ומותר למוחקו, כמבואר ביורה דעה סי' רעו). אימתי יאמר "הריני כותב לשם קדושת השם"?
נראה פשוט שעיקר קידושו הוא לפני כתיבת השם עצמו ולא לפני כתיבת הנטפל, ולכן ראוי היה לכתחילה לכתוב הה"א ואח"כ לומר לשם קדושת השם.
ומיהו היות שנוהגים להוציא כל תיבה בפיו לפני הכתיבה, ובשמות נוהגים אז לקדשן, א"כ יכול לומר "האלקים" [וכיוצא בזה בנטפלים אחרים] ו"לשם קדושת השם". ואין במה שכותב הה"א קודם לשם, הפסק בין הקידוש לכתיבת השם.
ומיהו היות שנוהגים להוציא כל תיבה בפיו לפני הכתיבה, ובשמות נוהגים אז לקדשן, א"כ יכול לומר "האלקים" [וכיוצא בזה בנטפלים אחרים] ו"לשם קדושת השם". ואין במה שכותב הה"א קודם לשם, הפסק בין הקידוש לכתיבת השם.
שאלתי פעם את הרב ירוסלבסקי מדוע נוהגין לקדש הנטפל למרות שאין עליה קדושה
השבמחקוהוא אמר שהמנהג לקדש , בגלל שהיא עשויה בחדא מחתא