חדר לדיור נכרי בביתו של ישראל - האם חייב בעל הבית הישראל לקבוע מזוזה על הפתח, היות שזה מחדרי ביתו?
כתב בערוך השלחן (יו"ד סי' רפו סעיף ג): ויש להסתפק כשהישראל מחזיק בביתו משרתים אינם יהודים ומייחד להם חדר להם לבדם אם אותו החדר חייב במזוזה, ונראה דחייב דהא דירת ישראל היא לעבדיו ולא דמי למשכיר ביתו לאינו יהודי דפטור משום דמזוזה חובת הדר דהתם לא מיקרי דירת ישראל דשכירות לשעתו כממכר הוא .. אבל הכא דירת ישראל היא. עכ"ל.
אודה על האמת שאינני מבין כלל וכלל דבריו.
אם החדר מיוחד לנכרי הרי זה דיור פטור, ואין חילוק בין השכיר או השאיל את החדר לשימוש קבוע ומיוחד של הנכרי, כמבואר בס"ס רפו דהשואל דינו כשוכר. ואע"פ שרהיטי החדר של יהודי, מ"מ לא עדיפי הרהיטים מהחדר עצמו שהכל מושאל לדיור קבע של המשרת הנכרי, וא"כ לא הוי אפילו חדר אוצרות דישראל, אלא דיור גמור לנכרי, דפשוט דפטור ממזוזה.
אלא שצ"ע אם גם הישראל משתמש קצת בחדר, אמנם לא לדירתו אך אוצר שם דברים שצריך לביתו. נמצא שיש שותפות בהשתמשות, דהנכרי דר שם והישראל משתמש בו כחדר אוצרות לצרכי דיורו, ולכן נכנס לפעמים לחדר כדי להשתמש בחפצי אוצרו.
האם נימא שחשיב שותפות ישראל ונכרי, דנחלקו הפוסקים האם יש לישראל לקבוע מזוזה, או אפילו עדיפא משותפות דהישראל הוא בעה"ב ואילו השואל טפל לו קצת (וכעין שכתב בדעת קדושים רפו ס"ק ה, דנכרי הדר בביתו של ישראל [כלומר אבל אינו מיוחד לו חדר לבדו] חייב במזוזה, דדיור ובעלות הישראל עיקר), או דילמא לעולם דיור אדם אפילו נכרי עיקר לגבי אוצרות, ואזלינן בתר עיקר חשיבות שימוש החדר, ודיור אדם זה אע"פ שהוא נכרי הוא עיקר תשמיש החדר, ולכן גם במקרה זה פטור. וכן נלע"ד נכון לדין, דבין כה וכה חדר זה פטור ממזוזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה