ידידי הרב יהושע שיחיה שאל [בפורום באנגלית]:
מה דין קרע בסת"ם שהקלף נקרע משלש צדדים אבל עדיין מחובר מצד אחד
[המייצר כעין חלון, וקלף המתנדנד] האם כשר לכתחילה לכתוב שם, ומה הדין בכתב שכבר
נכתב ואחר כך אירע קרע כזה [סביב לכתב. שאלתו היא על קרע קטן]?
נראה לי פשוט שאסור לכתוב לכתחילה במקום הקרע, אלא חייב לדבקה היטב
במטלית ודבק ואז [לפי המנהג שכותבים על מטליות] יוכל לכתוב שם, וחייב להקפיד שכל
האותיות יהיו מוקפים גויל בשלימות ולא יגעו לשפתי הקרע משום צד [כמבואר בש"ך
יו"ד סי' רפ].
ואם נקרע כה"ג אחר הכתיבה ונשארו אותיות על הקלף הקרוע מג'
צדדים, ולא נפסק שום אות באופן שיפסל, נראה מיו"ד סי' רפ בדין קרע הבא בג'
שיטין שחייב לתפור או להדביק מאחורי הקלף במטלית, ואסור לקרוא בס"ת עד
שיתקנו. ונראה פשוט דהוא הדין בתפלין שאין להניחם ומזוזה שאין לקבעה, כל זמן שיש
קרע כזה שלא תוקן.
ואע"פ שהקרע הוא קטן ונחלקו הפוסקים ביו"ד שם, האם מותר לכתחילה
לקרוא בס"ת שהקרע בא בשיטה אחת או ב' לבד, ודעת הט"ז שם להקל. רוב
הפוסקים סוברים כש"ך שאין לקרוא בו עד שיתקן בכל אופן. ולכאורה קרע במקום
הכתב באופן הנשאל שהוא הולך בג' צדדים, מסברא חמירא יותר מקרע הבא [ישר] והולך
בתוך הכתב, ראה בבית יוסף [יו"ד שם] בשם המרדכי דאיבעיא בגמרא קרע המתפצל
ומתעקם בתוך הכתב האם חמור יותר מקרע הבא בג' שיטין, [ובערוך השלחן שם סעיפים ב,ג,
משנת הסופר פרק יח ס"ק ט בשם המקדש מעט]. ונראה דעכ"פ אין לקרות
בס"ת כזה עד שיתקן [וה"ה בתפלין ומזוזה כנ"ל], אע"פ שהקרע הלז
קטן.
אבל אם ידבק הקרע היטב במטלית ודבק כנהוג, אזי אפילו אם הקרע היה גדול
מותר לקרוא בה. וכ"כ משנת הסופר פרק יח ס"ק יז בשם החזון איש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה