מבואר בב"י שצואר הלמ"ד הוא דמות וי"ו, ועל כן צריך להיות גבוה [ובס' אלפא ביתא מבואר שיהא ממש גובה ו' קולמוסים כל האות, ג"ק לכ"ף וג"ק לוי"ו]. וכתב בשוע"ר ומשנת סופרים שכל זה לכתחילה.
אמנם אם עשה הראש כיו"ד כ' במשנת סופרים יש פוסקים שפוסלים אפילו בדיעבד. אבל בלשכת הסופר כ' דבדיעבד כשר. וכן פשטות דעת שוע"ר שם שכ' וכל זה לכתחילה, משמע דשינוי בצורת הוי"ו [כל זמן שתינוק מכיר כללות הלמ"ד] אינו מעכב. ראה גם משנת הסופר (סימן ה ס"ק קח).
ונראה דכל זמן שהצואר ארוך כעובי הבליטה שלמעלה, הרי זה כשר לכתחילה [על כן הלמ"ד המסומנת כשרה לכתחילה]. ורק אם עובי הצואר פחות מעובי הבליטה, הרי זה דמות יו"ד ולא וי"ו שאינו לכתחילה.
ומ"מ יכול לגרר מעט מתחתית עובי בליטת הראש, כדי שישאר עובי הצואר יותר ארוך מעובי הבליטה, ואין בזה חשש חק תוכות מאחר שהאות היתה כשרה גם מקודם [לדעת רבינו וסייעתו. ורק לסברת הפוסקים דצואר כיו"ד הרי זה פסול, הרי זה שאלה של חק תוכות. אלא שאין דיעה זו עיקר כנ"ל].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה