הה"א נדבק [כמעט] כל רוחב הגג ללמ"ד בשעת הכתיבה.
נראה לי שהדין כן: אם תינוק יקרא את הלמ"ד גם עתה (בתוספת גג זה הדבוק אליה) אזי הלמ"ד כשרה בעצם, ואין ליגע בה משום קדושת השם, וימחוק כל גג ה"א שנכתב בפיסול. ואם תינוק לא יוכל לקרוא את הלמ"ד, אזי בטלה ואבדה צורתה וא"כ מותר וצריך למוחקה אף היא.
ופשוט שאם בא למחוק הלמ"ד אל ימחקנה אחר גג הה"א שאז הרי ניכרת כלמ"ד, ונראה כמוחק את השם, אלא ימחוק תחתית וגג הלמ"ד בעוד הדיבוק הגדול בצדה מחוברת בה.
נראה לי שהדין כן: אם תינוק יקרא את הלמ"ד גם עתה (בתוספת גג זה הדבוק אליה) אזי הלמ"ד כשרה בעצם, ואין ליגע בה משום קדושת השם, וימחוק כל גג ה"א שנכתב בפיסול. ואם תינוק לא יוכל לקרוא את הלמ"ד, אזי בטלה ואבדה צורתה וא"כ מותר וצריך למוחקה אף היא.
ופשוט שאם בא למחוק הלמ"ד אל ימחקנה אחר גג הה"א שאז הרי ניכרת כלמ"ד, ונראה כמוחק את השם, אלא ימחוק תחתית וגג הלמ"ד בעוד הדיבוק הגדול בצדה מחוברת בה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה