המשך - דין כיסוי מזוזה הקבועה בחדר שינה

בבלוג הקודם נתבאר סברת המגן אברהם ושו"ע רבינו, דמזוזה קבועה בכותל ומכוסה בב' כיסויים לא נחשב בטל, לומר שאין כאן מזוזה בחדר, אלא דחלקה רשות לעצמה ואינה נחשבת באויר החדר לענין תשמיש המטה. אך פשוט דמקיים בכך מצות מזוזה, ולא נחשב באותה עת שכיסה המזוזה, או מזוזה המכוסה בקביעות [לדעת שו"ע רבינו] בסתימה קבועה, ביטול המצוה.
ועוד יש ללמוד מדברי רבינו דאע"פ שהיא סתומה בקביעות ואינה נראית, אין בכך חסרון בקיום המצוה עצמה.

ב)  אמנם בדברי חמודות (על הרא"ש הל' מזוזה, אות קטן מו) כתב דאם יכסה המזוזה בב' כיסויים, הרי זה מבטל המזוזה וכאילו אינה נמצאת כלל, ואינה קביעות המזוזה כהלכתה. ולדעתו בחדר [הנ"ל שדיבר המג"א] שהיה צ"ל מקום קביעות המזוזה בתוך החדר שיש בו תשמיש המטה, לפני דלת של חדר שני, יש לקבעה אחר הדלת [מחוץ לחדר של תשמיש], וכדאי הם הטור ורמ"א [סימן רפט] לסמוך עליהם בהנחתה אחר הדלת. ומביא הש"ך (יו"ד סי' רפו ס"ק י) את דבריו, ומזה שהש"ך מביאו אע"פ שלא העתיק את טעמו של הד"ח, נראה דסובר כמותו.

ג)  ולכאורה ביאור פלוגתתם, לדעת הד"ח מזוזה מכוסית לגמרי אינה קיום המצוה, כי צריכה להיות נראית דוקא. ודעת המג"א ורבינו דאין ראייתה מעכבת, ועדיפא לקבעה במקומה הראוי כדין ובכיסוי גמור, מלקבעה אחר הדלת שפסולה לדעת הרמב"ם.

ד)  במנחות לג ע"ב העמיק לה טפח כו' טלה עליה מלבן כו' ופירש"י שם, נראה דאע"פ שהמזוזה מכוסה תחת הטלאי ומלבן מ"מ כל שהיא בתוך טפח לסף, הרי זו כשרה. ולד"ח נצטרך לדחוק, שאע"פ שטלה עליה טלאי, מ"מ הניח נקב לראות את השם.

ה)  פשטות לשון הטור ושו"ע [רפו סעיף ה] במקום טינוף טוב לכסותה ובמקום טהרה טוב להיות נראית. דו"ק לשון "טוב", דאין זה חיוב גמור שתהא נראית.

ו)  ואפשר שהש"ך עצמו לא סובר [לגמרי כטעם הד"ח] דראיית המזוזה מעכב (או לומר דמזוזה תחת ב' כיסויים הוי כליתא), אלא דבחדר של תשמיש המטה הנ"ל, מאחר דיש סוברים [הובאו ברמ"א שם] דחדר כזה פטור לגמרי, והכריע הרמ"א דבחדר שהמזוזה חוץ לחדר לפני הדלת, חייבת. א"כ בחדר שהמזוזה קבועה לפנים בחדר, יש לחשוש לפוסקים דפטור, ואין זה מקום קביעתה, ועל כן יש לקבעה מאחורי הדלת, כדי שתהא המזוזה חוץ לחדר כפסק הרמ"א.

אבל אם תהא מציאות שהמזוזה צריכה להיות קבועה בתוך החדר, ואי אפשר להניחה אחר הדלת [לדוגמא: פתח שאין בו דלת כלל, דחייבת במזוזה לפוסקים (פרט לרמב"ם) וא"כ אין דלת לחצוץ בפניה, והיא גלויה למקום תשמיש המטה, וכגון שיש חוץ לפתח זה פתח אחר הסוגר שם] אפשר דיודה הש"ך דיש לקבעה בפתח בב' כיסויים כסברת המג"א [או לקבעה בכותל מכוסה בסתימת קבע כסב' רבינו]. ואפשר שגם הדברי חמודות עצמו יודה בכה"ג שלא לבטל מצותה לגמרי, ולא אמר דיקבענה אחורי הדלת, אלא היכא דאפשר.

ז)  עוד אפשר לומר דסברת הד"ח, דהיכא דאסור לראות המזוזה וחייבת ע"פ הדין להיות מכוסה מהעין, א"כ הרי זה גופא שאסור לראותה מבטלה ממצותה. אבל אם מותרת להראות מהדין, אלא שטלה עליה מלבן שאינה נראית, היות שראויה להיות נראית לעין, אין בזה ביטול מצותה [ע"ד הסברא "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת כו']. ודוחק.

ח)  מ"מ חזינן דלסברת הד"ח ראייתה היא חלק עיקרי במצותה, עד שראוי מחמת כן לקבעה במקום שיש בה מחלוקת הפוסקים אם כשרה, ובלבד שתהא נראית. משא"כ לסברת המג"א ושו"ע רבינו.