שאלה: מה דעת רבינו בשו"ע שלו, האם נכון לעשות פ"א
פשוטה מרובעת או עגולה?
תשובה:
כ' רבינו בשו"ע
סימן לו אות פ"א פשוטה צ"ל עגולה למעלה בצד ימין לכתחלה כמו שהכפופה היא
למטה, אבל קבלת החסיד לעשותה מרובעת למעלה כמו שהכפופה היא למעלה.
אע"פ שרבינו
מזכיר ב' הסברות, מדכתב רבינו "אבל קבלת החסיד לעשותה מרובעת" משמע
דסברא זו עיקר [דלשון 'אבל' היא הכרעה, כמו שכ' הצ"צ בשו"ת
או"ח סי' יח].
ויש להוסיף דמוכח
מכת"י אחד של שו"ע רבינו, שסברא זו (של ר"י החסיד) היא הוספה מאוחרת
ללשון רבינו, אחר שכתב תחילה רק את סברא הראשונה [סב' הגה"מ שהעתיק הב"י]
דיש לעשותה עגולה, הוסיף שוב סברת ר"י החסיד דהיא מרובעת. (משמע קצת דסובר
סברא זו עיקר, דאחרת למה הוסיפה. אבל אין בדקדוק זה לבד, כדאי להחליט הדבר).
וטעמו ברור, דדוחק
לכלכל יישוב הדברים, דשתי הפאי"ן צ"ל שוין בכל היכולת לכתחילה כמו כל
הכפולות, והכפופה היא מרובעת למעלה בפינה, ואילו הפשוטה עגולה שמה. ואע"פ
שנדחק לבאר זה, ששתיהן שוות במה שהן עגולות, אלא שזו הכפופה עגולה למטה והפשוטה עגולה
למעלה, הדוחק ברור. לכן כ' [הוסיף] דעת ר"י החסיד [שהעתיק הא"ב
בב"י] ששתי הפאי"ן שוות דשניהם בעלות זויות בסוף גגן מצד ימין. כי סברא
זו פשוטה ונוחה יותר בכלל דכל הכפולות שוות.
וא"כ הסברא נוטה
דדעת שוע"ר, דהעיקר לעשות הפ"א פשוטה מרובעת כסברת ר"י החסיד.
(אבל כל זה
ע"פ דבריו בשו"ע שלו, שנמשך אחר הב"י. אך בכתב המיוחס שתי הפאי"ן
שוות שהן עגולות כסברת הגה"מ, ולא מרובעות כסברת ר"י החסיד
והא"ב).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה