פרוזדור הוא מבוא
[מסדרון] באמצע הבית המוביל בין חדרים שונים, אבל הוא עצמו אינו חדר של דיור,
כלומר אין בו שימוש לעצמו והוא מעבר בלבד. מה דינו לענין קביעת מזוזות בפתחיו? ואיזה צד הוא ימין כניסה שבו נקבע מזוזות בפתחיו?
א. בשו"ע [יו"ד רפו סעיף יט] ארובה שבין
בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ופעמים למעלה
בראשו ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו חייב, ואם עשו למעלה וגם למטה חייב
בשתים.
ומקור הדבר גמרא
מנחות לד ופירש"י שם, לול פתוח מן הבית לעליה וכו'.
כוונת הלכה זו, דיש
מעבר בין קומה לקומה עם מדרגות [חדר מדרגות] ויש בה פתח א' או ב' פתחים,
ואע"פ שאין מעבר זה חדר דיור כלל, ובפשטות מדברי רש"י והמעתיקים דבריו
אין בו רוחב ד"א, כי הוא רק מקום למדרגות או סולם, וא"כ לכאורה
קס"ד דאין לחייב מקום זה במזוזה, קמ"ל דחייב.
ומזה נלמד לכל
פרוזדור מסדרון או מעבר, בין שהם בין קומה לקומה או בקומה אחת, כל שבתוך
הבית נידון כארובה זו לחייבו במזוזה.
ב. אלא שצריך לבאר מה הגדרת חיוב פתחי הארובה?
במקדש מעט (סי' רפו
ס"ק נב) כתב דטעם החיוב משום דהוי כבית שער, ועוד כתב ומשמע שצריך בתוך ההיקף
של הארובה שיעור ד"א על ד"א. המקדש מעט כתב כן לשיטתו (שם ס"ק לט)
דגם בית שער גופא צריך שיהא בו שיעור דע"ד.
ולענין בית שער נראה פשוט דלא כסברתו, שהרי אין חיוב על בית שער משום שהוא בית וראוי לדיור, אלא רק משום שהוא מעבר לבית החייב. וא"כ מה לי אם יש בתוך הבית שער שיעור ד"א
או לא, העיקר שהוא ראוי למעבר לבית (וכמדומה לי שכבר העירו אחרונים כן).
אבל מה שהגדיר המקדש
מעט את הארובה כבית שער, זה צריך תלמוד. ונפקא מינה בדבר, דאם הארובה היא בית
שער בלבד וכל חיובו משום שהוא מוביל לחדרים, הרי פשוט שקובעים את המזוזה על ימין
כניסה לצד החדרים דוקא, ולא שייך לילך אחר שאר סברות בקביעת ימין כניסה כחדרי
הבית.
אבל אי נימא שארובה
זו דינא כחדר מאיזה טעם, אפשר שהחיוב על פתחיה כחיוב פתחי חדרי הבית, ע"פ דרך
כניסה, רוב כניסה, חשיבות החדר או היכר ציר הדלת.
ג. והנה כתב הנמוקי יוסף על דין לול הנ"ל שצריך
לקבוע על פתחיו על פי היכר ציר. שמע מינה שאינו מצד מבוא ובית שער [דבבית
שער פשיטא דלא אזלינן בתר היכר ציר] אלא דין אחר, כחדרי הבית. אלא דצריך ביאור
מאחר דאינו חדר הראוי לדור - מה גדרו?
ונראה לי דטעם
חיוב הארובה הוא משום שפתחיו נחשבו כפתחי אותן החדרים שהארובה נפתחת להם. כלומר,
הן אמת שהארובה מצ"ע אינו מקום חיוב [כי אינו חדר דיור כלל] אבל הפתחים שבו
חייבים מצד פתחי החדרים שאליהם הארובה מוביל, ומה שיש בחדרים הללו עוד פתחים
ודלתות אין זה מגרע כלום מחיוב פתח הארובה. ולכן לסוברים שכל הפתחים הפנימיים
שבבית קביעות ימין כניסה הוא ע"פ היכר ציר, הוא הדין בארובה כמו שכתב
הנמוק"י.
וזה טעם
מהרי"ל וט"ז (יו"ד סי' רפט סק"ד. שיטתם נתבאר בארוכה פורום לנושאי סת"ם: תשובת מהרי"ל - פתחי חדר קטן באמצע בית, פתח לחצר) שבחדר
קטן הלכו אחר היכר ציר, כי חדר הקטן אינו חיוב מצ"ע אלא מעבר בעלמא, אבל
הפתחים שבו נידונים כפתחי חדרים האחרים. ואפילו אם היה היכר ציר כלפי החדר הקטן
היה חייב על פי ימין של צד היכר ציר, אבל לא בגלל היכר ציר של פתח הקטן, אלא משום
שהוא היכר ציר של שער חדר הגדול שאליו מוביל.
ונמצא דלסוברים שיש
לילך אחר חשיבות [שיטת המרדכי] גם בארובה ילכו אחר חשיבות שהצד הפונה לחדר החשוב,
הוא ימין לקבוע בו המזוזה בפתחי הארובה. ולא מצד שהארובה חשובה, אלא מצד שנחשבת לפתח [שני] לפני
הפתח [ראשון] של חדר החשוב. וכן לשאר שיטות בקביעת ימין כניסה.
ד. שוב מצאתי הדברים מפורשים בספר חומות ירושלים
סימן קמו [שציין לו הפתחי תשובה סי' רפו ס"ק ט"ו] דארובה זו חייבת במזוזה אפילו אין בה תקרה
ולא שיעור ד"א, וחיובא משום שהיא פתחא אריכתא. והיא היא סברת
נמוק"י מהרי"ל וט"ז הנ"ל.
וכן מצאתי בשפת אמת
(חידושים על יורה דעה סי' רפו) שכתב מפורש דארובה זו אינה צריכה שיעור ד"א.
ה. פשוט שאם חדר המדרגות יש בו גם תשמישי דיור
ודאי לכו"ע נידון כשאר חדרים בבית. אלא דאין זה החידוש שבגמרא ושו"ע - בדין לול וארובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה