במשנת סופרים מבואר שיש פוסלים צואר הלמ"ד שהוא קצר כעין יו"ד, כי חסר לו שיעור [צואר] וי"ו, ואחרים מכשירים. ונראה ברור בדעת שו"ע רבינו שאריכות הצואר כוי"ו הוא רק לכתחילה, ואינו מעכב בדיעבד לפסול, ולכן כל זמן שהתינוק יכיר את הלמ"ד - היא כשרה.
נראה לי שגם התמונה הראשונה כשרה לדעת המכשירים [ע"י שאלת תינוק], וכל שכן שתי התמונות שלמטה [אפילו בלי שאל"ת].
נראה לי שגם התמונה הראשונה כשרה לדעת המכשירים [ע"י שאלת תינוק], וכל שכן שתי התמונות שלמטה [אפילו בלי שאל"ת].
ונראה פשוט לדעת המכשירים שמותר לתקנו בגרירה מתחתית היו"ד לעשותו יותר כוי"ו. אמנם לדעת המחמירים צ"ע (ראה תשובת הצמח צדק או"ח סי' יח, דנחלקו הפוסקים בכ"ף פשוטה מרובעת עם זוית האם היא פסולה או כשרה, וכתב הצ"צ דמ"מ מהני דעת המכשירים להתיר לתקנו בתפלין ומזוזות בהוספת דיו. וחידש הצ"צ דאפילו בגרירת הזוית יש להתיר בסמיכה על דעת המכשירים. ועד"ז יש לומר כאן - אפילו לצאת דעת ה[מחמירים ב]משנת סופרים. אמנם הפרי מגדים שהתיר לתקן בכ"ף פשוטה עם זוית - אבל רק בהוספת דיו התיר ולא בגרירת הזוית, משום חשש חק תוכות, א"כ גם כאן יש לומר דלפי הפוסלים הוי חק תוכות). וראה משנת הסופר (באות למ"ד ס"ק קח) שאם א"א לתקנו בהוספת דיו, יש להתיר לגרר מעט מתחתית היו"ד לעשותו כוי"ו.
מובא לקונטרס לשכת הקודש עמ' פ"ז ע"י הרב שמאי גרוס, ששמע מסופר ר' ישראל רוזנצוייג שכל מקובל מסופרים זקנים דאין חשש ח"ת כיון דכשר בדיעבד.
השבמחקהעיד גם שהרב אלישיב היה מחמיר בזה. הביא גם הוכחה מהלכות ציצת שאפשר בח"ת (הוכחה חלשה לענ"ד עיי"ש)
כלומר הרב שמאי גרוס שליט"א מעיד בשם סופרים זקנים שמותר לגרור בצואר הל' והרב אלישיב זצ"ל מחמיר. ונראה דעת הרב גרוס עיקר שמותר לגרור. וכן משמע ממשנת הסופר שציינתי בפנים, וכן נראה לענ"ד עיקר, ע"פ מה שכתבתי בפנים מהצמח צדק.
השבמחקיישר כח ר' ברוך