קביעת המזוזות בפתחי ביתו של המקדש מעט

תיאור ביתו של בעל המקדש מעט וקביעת חלק מהמזוזות על הפתחים – (בספרו מקדש מעט סימן רפט ס"ק כ), וביאור שיטתו – ימין כניסה נקבע ע"פ רוב כניסה והילוך.

התוספת בסוגרים הן ביאור שלי. שיניתי בלשון המקדש מעט, כל מקום שכתב 'פיר הויז' – כתבתי חצר  (פרט לפעם הראשונה).

***

בדירתי יש ג' חדרים זה אחר זה מ(כיוון) מערב למזרח, ודרך הרבים (רחוב) הוא לפני הדירה במערבה, ויש פיר הויז (כניסה סגורה) כעין חצר בצפון משוך לפני כל החדרים, ופתח החצר הוא לצד דרך הרבים (הרחוב).

וחדר הראשון שלצד דרך הרבים פתוח לחצר, וחדר האמצעי אינו פתוח לחצר, וחדר הג' (השלישי) נמי (גם) יש לו פתח לחצר, אך פתחה רחוק כמה אמות מפתח שבחדר הראשון ומפתח שמחצר לדרך הרבים (כלומר, אמנם החדר הג'-האחרון פתוח לחצר, אך פתח זה רחוק קצת מהרחוב והוא פחות שימושי מהפתח לחדר א'), וג' החדרים פתוחים זה לזה. וציר הדלת שבין חדר הא' לאמצעי הם בחדר הא' (כלומר הדלת נפתחת החוצה לחדר הראשון, ולא פנימה לתוך חדר האמצעי) ו(היכר ציר)של (ה)דלת שבין חדר אמצעי להג' הוא באמצעי (נפתחת ג"כ החוצה ולא פנימה).

ומכל מקום קבעתי המזוזה דפתח שבין חדר הא' לבין (חדר) האמצעי בימין כניסה מחדר הא' לאמצעי (ולא על פי היכר ציר), ופתח שבין (חדר ה)אמצעי ל(חדר) הג' בימין כניסה מאמצעי להג' (כנ"ל שלא ע"פ היכר ציר), כי כן דרך רוב כניסות מדרך הרבים אל הבית שהוא חדר הא' (ומחדר הא' לב', ומחדר הב' לג'). אבל בפתח שמחדר ג' לחצר, (שלפי הנ"ל לכאורה היה צריך לקבוע על פי כיוון ההליכה לכיוון החצר החוצה מהבית, מ"מ) קבעתי בימין כניסה מהחצר אליו (אל החדר הג'), אף שהציר (של הדלת) הוא (נפתח) בחצר, כי כן דרך הכניסה מרשות הרבים לחצר וממנו להחדר הג', אף (על פי שאפשר לומר) שהיציאה הוא מחדר הג' לחצר, אין זה כניסה אלא יציאה לחוץ, ואין על זה שם דרך ביאתך. (עד כאן לשונו)

[הציור מתאר את מבנה הבית, כיוון פתיחת הדלתות, ומקום קביעת המזוזות. מקום קביעת מזוזה שציין בעל המק"מ מסומן בירוק, ומקום מזוזה שלא ציין בצבע כחול].

***

חידוש וביאור

א.  המקדש מעט מתאר רק קביעת ג' מהמזוזות כי יש בהם חידוש, אבל שאר הפתחים לא ביאר כי מקום קביעתם הוא פשוט, ולא הוצרך לציין הדבר.

הצד השוה בסברתו של המקדש מעט (בג' מזוזות הללו) – שהוא אינו מתחשב בהיכר ציר, כפי שאבאר שיטתו.

ב.  ומכל מקום קבעתי המזוזה דפתח שבין חדר הא' לבין האמצעי בימין כניסה מחדר הא' לאמצעי (ולא על פי היכר ציר) .. כי כן דרך רוב כניסות מדרך הרבים אל הבית שהוא חדר הא'.

זהו דעת המקדש מעט [וכמבואר בגדולי הקדש סי' רפט סעיף ג] דעיקר הקובע מהו ימין כניסה לחדרים הפנימיים הוא הרגל ורוב הליכה, כלומר איזה דרך יותר רגיל לבוא בפתח זה. ולכן כאן אע"פ שהיכר ציר הוא החוצה, אבל רגילות ורוב כניסה והילוך הוא מחדר הא' דרך הפתח לכיוון חדר ב' – על כן זהו ימין כניסה. וכן הדבר בפתח שבין חדר הב' לג' מטעם הנ"ל.

ולפי זה מפרש המקדש מעט את דין הטור ושו"ע (רפט סע' ג) מי שחולק ביתו לשנים ובכל אחד יש פתח לרה"ר יש לילך אחר היכר ציר כו'. כלומר כאשר ההילוך מדרך ב' פתחים החיצונים [הפונים לרה"ר] כלפי פתח האמצעי הוא שוה, ועל כן איני יודע בפתח האמצעי איזו היא דרך הכניסה – רק באופן זה אזלינן בתר היכר ציר של דלת. אבל כאשר רוב ההילוך הוא מצד א' לב' לא נתחשב בהיכר ציר. (וזהו "הלך אחר הרגיל" – כלומר הרגל ההליכה).

ג.  אבל בפתח שמחדר ג' לחצר, קבעתי בימין כניסה מהחצר אליו (אל החדר הג'), אף שהציר הוא בחצר, כי כן דרך הכניסה מרשות הרבים לחצר וממנו להחדר הג'. אף שהיציאה הוא מחדר הג' לחצר, אין זה כניסה אלא יציאה לחוץ, ואין על זה שם דרך ביאתך.

הלשון "אבל" מורה שכאן החידוש גדול יותר – דלכא' דרך ההילוך הוא להמשיך מכניסתו דרך החדרים ולצאת לחצר דרך הפתח שמחדר הג', וא"כ כאן היה לנו לילך אחר היכר ציר משום שזהו דרך ההילוך. ולכן מבאר המקדש מעט לשיטתו שכאן ג"כ אין לילך אחר היכר ציר ואפילו לא בתוספת סברת דרך ההילוך, וכפי שיבואר.

והחידוש הוא, כי בכניסה והילוך לחדרים, גם לסוברים שדרך ימין נקבע ע"פ דרך הקרובה והנוחה לבוא מצד רה"ר לחדרים (ולאו דוקא רוב ההילוך), גם לשיטה זו דרך הישרה לבוא לחדרים הפנימיים הוא מכניסת הבית לחדר א' וממנה לחדר ב' וממנה לחדר ג', וא"כ גם לפי סברא זו [סברת סידור דרך החיים – שאזלינן בתר דרך הכניסה] בפתחי החדרים אין לילך אחר היכר ציר אלא לקבוע ע"פ כיוון הכניסה מהחוץ.

אמנם בפתח שבין החדר הג' לחצר לפי סברת דרך החיים יש לקבוע בכיוון היציאה לחצר, שהרי זה דרך ההילוך שמי שבא דרך החדרים יוצא בפתח זו לחצר.

לכן כתב המקדש מעט דלפי שיטתו שימין נקבע על פי 'רוב כניסות' גם כאן אין לילך לא אחר היכר ציר ודרך כניסה, אלא רוב כניסה והרגל הילוך, ולכן יש לקבוע בכניסה מהחצר לתוך החדר.

וטעמו, דרוב הילוך הוא [לא רק רוב בכמות, אלא בעיקר רוב באיכות, כלומר] עיקר ההילוך. ולכן סיים המקדש מעט דמהבית אין רגילות לילך לתוך החצר כלל, והוי פתח יציאה לבד ולא כניסה, אבל מהחצר נכנסים לתוך הבית לפעמים משם. והיות שאין חיוב על פתח שהוא ליציאה לבד ולא לביאה, כי התורה אמרה ביאתך. וא"כ ההילוך בפתח זה הוא מצד החצר לבית, ולכן יש לקבוע את המזוזה על ימין כניסה לבית (חדר הג').