שאלה: מי שקבוע בביתו מזוזות
של כתב האר"י ורוצה להדר ולקבוע מזוזות מהודרות מכתב המיוחס על חלק
מפתחיו, האם יש בזה בעיה משום מנומר?
תשובה: הבעיה של מנומר נזכר
באחרוני הרבנים בנוגע לעירוב שני כתבים בגוף אחד כגון ספר תורה או תפלין
שחלקו כתוב בכתב ב"י וחלקו בכתב האר"י, ויש כאן לכאורה סתירה משום שחלקו
צד"י עם יו"ד ישרה וחלקו צד"י עם יו"ד הפוכה.
הסכמת רוב הרבנים שהיות ששני הכתבים כשרים, א"כ אין כאן סתירה, ועכ"פ
אין פסול בזה, אלא שיש לומר שאינו הידור משום שהכתב צ"ל מכתב אחד. והרי זה
דומה למה שכתבו הפוסקים שלא יכתוב קצת הספר באותיות גדולות וקצתו בקטנות דמיחזי
כמנומר.
כמו כן נזכר באחרונים שאלה האם יכול לעלות לקרוא בס"ת הכתוב
ב"י מי שמניח תפלין בכתב האר"י או להיפך? גם בזה ההסכמה של רוב הרבנים
שאין שום בעיה ואיסור הלכתי.
ומעתה בנוגע למזוזות בבית אם היו מכמה כתבים, העיקר שכל מזוזה לעצמה
כשרה. אמנם לענין מהדרין יש לשאול האם אין כאן איזו סתירה מסויימת?
נראה לי היות שאין מקפידין כלל שכל המזוזות יהיו ממש אותו כתב של אותו
סופר וכו', וא"כ על כרחך יש קצת שינויים מכתב סופר אחד לכתב סופר אחר אפילו
בתוך כתב האר"י [לדוגמא], ועיקר הנימור שדברו הרבנים האחרונים היה במקרה של עירוב כתב ב"י וכתב האר"י משום היפוך ראשי הצד"י שבין הכתבים
שנראה כסתירה ושינוי, אבל בכתב המיוחס הרי היו"ד הפוכה כמו בכתב האר"י, לכן אינני רואה כאן כלל ענין של נימור הכתבים אפילו לכתחילה.
אבל תפלין שקצת פרשיותיו כתב האר"י וקצתו כתב המיוחס, וכן ס"ת חלקו כך וחלקו כך, אינו נאה ואינו יפה, דמיחזי כמנומר, ואין לעשות כן לכתחילה.
אבל תפלין שקצת פרשיותיו כתב האר"י וקצתו כתב המיוחס, וכן ס"ת חלקו כך וחלקו כך, אינו נאה ואינו יפה, דמיחזי כמנומר, ואין לעשות כן לכתחילה.
הרבה פעמים מציוה בעיה של עירבוב כתבים בכתב המיוחס כאשר סופר טועה בכתיבת עי"ן ושי"ן.
השבמחקידוע שבכתב אלטער רבי ישנה מעין פשרה בין כתב אריז"ל וכתב ב"י. והיא צורת הוי"ו השמאלית בשי"ן ועי"ן (אולי גם צדי"ק). וי"ו זאת קצת דומה לזיי"ן ע"י שקו היוצא מיו"ד הוא אלכסוני ומחובר ליו"ד במקום הנכון שזה בכלל לא קל לעשות.
אמנם שפעמים חיבור הנ"ל מתבצע מדי שמאלה וכך מקבלים לא דימוי זיי"ן אלא זיי"ן ממש.באופן כזה אות שי"ן או עי"ן אינה שייכת לא לכתב המיוחס ולא לכתב אריז"ל אלא פשוט לכתב ב"י.
אני שמעתי מהסופר הרב אהרונוב [טורנטו, קנדה] שבכתב המיוחס ברוסיה לא היו מקפידים לחזור ולתקן דברים כאלו, אלא הקפידא היתה להשתדל שהירך יצא ממקומו בסוף הראש [כדי שיהא פשרה כפי שאמרת], אך אם הזדמן ויצא מהאמצע שיותר דומה לזיי"ן לא היו מתקנים ....
השבמחקתוכל לפרש הדבר איך שתרצה. אני חושב שלימדו את הסופרים לא לחזור בשביל זה ולתקן.
מסתמא אין זה נקרא מנומר, אם קצת מאותיות השי"ן ועיי"ן הם כעין זיי"ן כבכתב ב"י.
עיקר הנושא הזה [עירוב כתבים] בכלל לא מוזכר בהלכה, ומה שנזכר באחרוני האחרונים הוא בעיקר בנוגע לצדי"ן של ב"י ואר"י שנראה כאילו סתירה.
טוב לדעת. כי אני לפעמים מתקן סטיות קטנות מאוד אשר בקושי ניכרות. א"כ אולי אפשר להקל בזה.
השבמחקכלל גדול לימדו אותי:
מחקאל תתקן מה שכשר, כי בכל תיקון אתה לוקח סיכון לפסול!!
See Likeuti Sichos vol 39 p.244
השבמחקlichora is implying how the Rav had written.
ר' דוד מציין ללקוטי שיחות כרך לט עמ' 244 דמשמע שבתפלין אחד הראש והיד צ"ל מנוסח אחד, ולא מעורב. אבל בתפלין רש"י ור"ת אינו סתירה כ"כ מה שאחד בכתב כזה והשני בכתב אחר.
מחקומזה יש להקיש למזוזות שונות בבית שחלקם בכתב אחד וחלקם בכתב אחר.
the diok that I took from there was that ashkenaz and chabad should be avoided, lichora arizal and Meyuchas (Chabad?) is not such a problem.
השבמחקWhich Ksav does the Rebbe refer to when writing Chabad?
I think the answer of the Rebbe there was in regard to a kesher chabad not csav chabad davka, which means that the one asking was probably going to prepare arizal tefilin in nusach chabad.
השבמחק