אלו דוגמאות של האות צד"י בכתב האר"י הנפוץ.
שימו לב - צואר הנו"ן יורד באלכסון ישר מהראש, ואין בקו הצואר עיקום או כפיפה.
אלו דוגמאות של צד"י בכתב ספרדי, הדומה בצורתה לצד"י שעל פי האר"י, היו"ד הפוכה. שימו לב לשבירה שבצואר, הצואר אינו קו ישר של אלכסון, אלא יורד מעט ומתעקם ימינה לקראת המושב. דבר זה מבואר במור וקציעה בצורת האות הספרדי. וכן מבואר במצת שמורים בצורת האות צד"י ע"פ קבלת האר"י. [וכן מבואר בדקדוק למבין בלשון שו"ע רבינו צורת האות צד"י].
וכן הוא צורת האות בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן צורת האות צד"י, וזו תמונתה:
שימו לב לכפיפת הצואר בתחילת ירידתה מראש שמאל, מתכופפת לאחור כבכתב הספרדי.
דבר זה אינו דיוק בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן בלבד, אלא כן צריך להיות בכל צד"י של כתב האר"י !!
המקור לדיוק זה הוא הגמרא במסכת שבת קד,א:
נו"ן כפופה נו"ן פשוטה - נאמן כפוף נאמן פשוט .. צדי"ק כפופה צדי"ק פשוטה - צדי"ק כפוף צדי"ק פשוט. היינו נאמן כפוף נאמן פשוט? הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו! מכאן שנתנה התורה במנוד ראש.
פירוש הדבר שהנו"ן גופה כפופה בחיבור צוארה למושבה, ואילו לצד"י הוסיף כפיפה על כפיפת הנו"ן. והוא כפיפת הצואר בראשיתו לאחור, נמצא שגוף הצד"י כפופה פעמיים.
ולכן גם בצד"י פשוטה, שנפשט כפיפת המושב עדיין לא נפשט כפיפת הצואר, ולכן בתמונות הללו הצד"י פשוטה אינו יורד ישר [כבכתב בית יוסף] אלא פושטת רגלה לימין באלכסון.
יש להעיר שבשתי דוגמאות הצד"י פשוטה מכתב המיוחס שהבאתי, בראשון נראה ברור עיקום ראשית הצואר כבצד"י הכפופה, אך בשני זה אינו נראה. ומה שיש את הבליטה משמאל של הרגל, זהו צורת כתיבת כל ירך בכתב זה ולא שייך לקרוא לזה עיקום וכפיפת הצואר לאחור - אלא רק שכללות הצואר/ירך נטוי אלכסונית ימינה.
השבמחק