מקום קביעת המזוזה בשער שיש בעובי החלל כמה שכבות

מצוי בהרבה פתחים שיש בעובי המסגרת שתי שכבות [של עובי] ומבואר בספר חובת הדר [פרק ח, עמוד סז בהערה ג] שעיקר החיוב הוא חלל הפתח דהיינו על החלל הצר יותר הפנימי שעליו קבוע הדלת [תמונה ראשונה]. ואילו החיצון [תמונה שניה] אינו ראוי [לכתחילה] לקבוע שם מזוזה. וכבר כתבתי על זה לעיל
קביעת מזוזה בפתח שיש לה מזוזת שער פנימית וחיצונית

ידידיי העירו לי שישנם רבנים הסוברים דהיינו רק כאשר המסגרת הפנימית היא מסגרת נפרדת לגמרי [כגון מחומר אחר, החיצוני מברזל והפנימי מעץ וכדומה] אבל במקרה שהכל מסגרת אחת, ויש בה עובי אחר כדי לעצור את הדלת, אין זו מסגרת ושער אחר, אלא הכל שער אחד ויש לקבוע בטפח החיצון של השער [החיצון] ואפילו הוא מרוחק מהשכבה הפנימית הצרה יותר.

אני חושב שדבריהם נכונים כאשר ברור שהפנימי טפל לכללות המסגרת, אזי יש לומר דאינו השער עצמו, וקביעת המזוזה היא על השער. אבל כאשר אין הפנימי טפל לחיצון אין ראוי לומר שהחיצון עדיף עליו, ודברי חובת הדר צודקים דהיות שחלל הפתח הוצר על ידו הרי זה נקרא "חלל הפתח" ומקום קביעת המזוזה.
ואם כן צריך ליזהר שלא ירחיק את המזוזה טפח ממקומה הראוי, ולכן בתמונה השניה עדיין המזוזה כשרה לכל הדעות שהרי היא תוך טפח לחלל הפתח הפנימית. אבל צריך ליזהר במקרים ויש הפרש טפח ויותר, שלא להרחיק את המזוזה ממקומה הנכון.

ואע"פ שדין קביעת המזוזה בטפח החיצון מבואר בהלכה - שצריך לקבעה בטפח החיצון הראשון של השער, מ"מ דין זה אינו מעכב אלא הוא מצוה לכתחילה. ואילו עצם הקביעה על השער ומזוזת השער ודאי שהוא מעכב, כמפורש בפסוק "על מזוזות ביתך" וכל שיש חשש שאינו מזוזת השער אין ראוי להרחיק ממנו יותר מטפח.

יש עוד להעיר שצריך להיות כל מזוזת הקלף תוך שיעור טפח לחלל הפתח, ואם יצאה חלק מהמזוזה מחוץ לשיעור הרי קביעה זו פסולה.
ולכאורה ראוי לכתחילה [וגם משום מראית העין] שגם כל הבית מזוזה תהא בתוך שיעור טפח זה.

אבל בדיעבד כל שקבע את המזוזה תוך שיעור טפח לחלל הפתח כשר, אלא שאני מסתפק היאך מודדים שיעור טפח, האם בקו ישר מאויר הפתח החוצה, או על שטח הקיר כולל הקפלים - דבר המצמצם בצורה ניכרת את שיעור הטפח הזה.

הדוגמאות השחורות בתמונה האחרונה מציינות מקומות קביעה אפשרית על חלק החיצון של המסגרת החיצונה, או על הקיר שסמוך לחלל הפתח. והחץ האדום את הזהירות שלא להרחיק יותר מטפח ממקום החלל.

ויש עוד בעיה בקובע מחוץ למסגרת אלא על קיר הבית -
בבית משותף הקיר הזה אינו רכוש הפרטי של בעל הבית אלא של כל דיירי הבנין, ומזה נולדו שתי נושאים.
א.  האם ראוי לכתחילה שאדם יקבע מזוזה עבור פתחו בשטח שאינו "ביתך" לגמרי. ואע"פ שבית השותפין חייבת במזוזה, וא"כ לכאורה הוא הדין ההשתמשות על קיר משותף מהני לקיים המצוה, מ"מ מסברא בעלמא שאין זה לכתחילה, אלא ראוי שיהא המזוזה לגמרי על מזוזת שער שלך כביתך.
ב.  בחוץ לארץ אם גרים גם גוים בבנין, ונמצא שקירות חדרי המדרגות הן רכוש משותף לישראל ונכרי, וא"כ [נראה לי] שאינו יוצא ידי חובה בקביעת המזוזה על רכוש שהוא שותפות נכרי וישראל, כשם שפסק הרמ"א [יו"ד ריש סימן רפו] דבית של שותפות ישראל ונכרי פטור מהמזוזה.