דירת קיץ / דירת שבת

ל"ג בעומר - יום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי 'זכותו מגן לנו'

דירת קיץ השייכת לבעלי בתים [ולא חדרים מושכרים] שהמה הולכים לדור שם כמה שבועות בקיץ, וכן דירות שבת [ישנם בעלי בתים חשובים שיש להם דירה מיוחדת לשבת, הקרובה לבתי כנסת שלהם בערים גדולות] מה דינם לענין חיוב מזוזה?

נראה לי פשוט שחייבים במזוזה בכל מקרה, ואין זה בכלל דירת ארעי או מלון, אלא יש חיוב גמור על בעה"ב לקבוע בהם מזוזות אפילו אם לעולם אינו דר שם אלא יום או יומיים בכל שבוע או שנה, ואפילו בחוצה לארץ. ולא נאמר דין פונדק ומלון, או אפילו השוכר, עד ל' יום, אלא בדירה שאין לדר שם בעלות שלימה, אבל דירה גמורה הראויה למזוזה מצד עצמה, והבעלות מושלמת חייבת מיד. ודירת יום אחד דיור גמור הוא, ואינו דיור ארעי לפטור מהמצוה. [עיין בספר חובת הדר פ"ג הערה יח].

ויש להעיר מהגמרא מנחות [לב,ב] של בית מונבז היו עושין בפונדקותיהן כן זכר למזוזה.
ופירש"י: פונדק היינו בית שלנין בו עוברי דרכים בדרך ואין חייבין במזוזה דלאו דירת קבע היא .. ושל בית מונבז המלך כשהיו מהלכים בדרך נושאין מזוזות עמהם ותולין בפונדק במקל עד הבקר זכר למזוזה לפי שלא היו דרין לעולם דירת קבע אלא הולך היה מעיר לעיר בכל מלכותו. ע"כ.

ולכאורה של בית מונבז למה היו פטורין ממזוזה בפונדקותיהן, והרי היו מלכים וא"כ לכאורה הפונדק שלהם, ובבעלות שלו חייב במזוזה מיד אפילו לדיור יום אחד?
ויש לומר, א) או דהפונדקות לא היו שלהם, אלא של משכירים ולכן היו פטורים מן הדין. ב) ואפילו היו שלהן, גדר פונדק שונה מהשכרת דירה. דהשכרת דירה הרי זה דיור גמור שקבוע בו חפציו, משא"כ בפונדק אפילו היא שלו אינו דיור קבע כלל כי אינו מניח חפציו שם באופן קבע.
ופירוש רש"י "בית שלנין בו עוברי דרכים בדרך" נראה לפרש שפונדקאות הללו, היו מקומות שלנין בו כל יום עוברי דרכים אחרים, ולכן אין לאף אחד שם דירת קבע [ואפילו אי נימא שהבעלות על המקום היה של המלך, (הגם שלא מסתבר, ולא משמע כן בפי' רש"י) מ"מ אין זו דירת קבע כלל].

אם כן דירות שבת וקיץ שהבעה"ב מניח חפציו שם כל הזמן ובאופן קבע, הרי זה דירה גמורה לאותו יום או שבוע שדר שם, וחייב במזוזה מיד, ואינו פונדק כלל.