ס"ת שנקרעה התפירה באמצעה ונשארו חלק מהתפירות למעלה וחלקן למטה
בתפירה בחורין, ומחמת קרע הגיד באמצע השתחררו שתים או שלוש תפירות באמצע. מה דין
ספר זה? והאם אפשר לחזור ולקשור ולתפור בגיד התפירה שנקרע?
בשו"ע יורה דעה סי' רעח: אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין
מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשרות.
משמע מפשט הלכה זו שלא מהני מה שתפור שתי תפירות בראשו ושתי תפירות בסופו,
אלא צריך שישתיירו לא פחות מחמש או שש תפירות במקומן. אבל מה שחלקן למעלה וחלקן
למטה אינו גורע, וחשוב נשתיירו שש תפירות של קיימא [ופי' בשו"ת חת"ס
יו"ד סי' ערה – שהתפירות במקומן ברצף, אע"פ שקצה הגיד משוחרר נקרא
קיימא, עיי"ש]. ואם כן הספר כשר לקרות בו.
אבל יש אומרים שאין להוציא ספר זה
לכתחילה עד שיתקנו [ראה קול יעקב יו"ד שם] ובלאו הכי פשיטא שיש לתקנו שמא
ישתחררו עוד תפירות ויבוא לידי פיסול.
לחזור ולקשור את הגיד פשוט שמהני לתקן התפירה, ואם יספיק לו הגיד להחזיר
התפירות למקומן ולתפור הוא הדבר הראוי. ואם לא יספיק הגיד יקח חתיכה נוספת של גיד
ויקשור לקצוות הגיד הקרוע מכאן ומכאן וישלים התפירה, ואף זה ראוי.
ואם אינו יכול לחזור ולתפור לא בכך ולא בכך, יכול לדלג על שתי תפירות באמצע ולמתוח קצות
הגיד מכאן ומכאן לקשרן היטב, ואף זה חשוב שהיריעה תפורה כדין לכתחילה. (ראה משנת
הסופר עמ' רכב, בשער הציון אות כח).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה