פירסמתי מאמר שאין
לעשות קוץ או פסיעה בה"א האחרונה שבשם הק' בכתב האר"י.
ראשית אציין מקור
הדבר – בספר משנת חסידים (מסכת תיקון תפילין פרק ב משנה ח, ט) "בכתיבת הה"א
אחרונה .. ישנה דרך כתיבתה מן [הה"א] הראשונה .. ואח"כ הקו התלוי הוא
בצורת יוד ואין לו קוץ למטה כי וכו' (ומבאר את הטעם על פי קבלה) וקו התלוי
הזה יהיה יותר דק [כלומר צר] מהקו התלוי שבהי ראשונה .. עכ"ל.
בכל זאת אנסה ללמד
זכות מנין בא הטעות הזה.
נראה שמכיון שבכתב
אשכנזי צורת הנקודה היא כיו"ד, וכל יו"ד יש לה קוץ. אלא שבה"א
רגילה עושין את הנקודה כיו"ד הפוכה, וכאן עשאוה יו"ד ישרה, לכן עשו הקוץ
משום שהיא יו"ד.
ואין זה נכון
כנ"ל ממשנת חסידים, וכן פשוט בשו"ע רבינו סי' לו אות ה' במה שכ' בסוגרים:
ויש מי שקבלה בידו
שהנקודה תהא .. כעין יו"ד .. (בכל ההי"ן חוץ מההי"ן של שם הוי'
ב"ה שיש בהם קבלה אחרת כמו שיתבאר).
אע"פ שלא
זכינו לאורה זו תורת רבינו היכן כתב את הקבלה האחרת. מ"מ הדבר ברור שכוונתו
לקבלת האריז"ל בכתיבת השם, ושיש שינוי בההי"ן (לשון רבים – שתי ההי"ן
גם האחרונה, כמבואר במשנת חסידים שם) ויש בהן קבלה אחרת. א"כ ה"א זו
אינה על פי קבלת הב"י ולכן אין צורך שתהא דוקא יו"ד (עם קוץ).
ויש להוסיף מה
שנלע"ד הטעם שעושין קוץ זה ע"פ נגלה [ולמה הדבר נתחדש בדורנו. בכל
הכתבים האשכנזים הישנים המפורסמים לא תמצא קוץ יורד בה"א האחרונה בכתב
האר"י] דמבואר במשנה ברורה (סי' לב ס"ק מד) ששיעור מלוא אות קטנה היא
כיו"ד עם רגל ימין שלה.
ולכן מאחר דשיעור
רגל שמאל שבה"א היא כמלוא אות קטנה, לכן נהגו לעשות גוף כיו"ד עם רגל
כלשהו, לקיים שיעור הירך כמבואר במשנה ברורה.
והגם שרבים חולקים
על המ"ב בסברתו זו, וכן נהגו כל הסופרים האשכנזים לפני השואה, מ"מ
עכשיו שנתייסדה
צורת הכתב בדורנו זה בארץ הקודש, ומשתדלים מאוד לקיים דברי המ"ב בכל דבר,
ממילא הנהיגו לעשות עוקץ זה ביו"ד – לא משום פסיעה לבר אלא משום צורת ושיעור היו"ד.
כל זה כתבתי ללמד
זכות, אך כאמור אינו נכון על פי הקבלה.
***
דרך אגב למדנו
מדברי המשנת חסידים שנקודת הה"א הראשונה עבה וגדולה יותר מהנקודה שבה"א
האחרונה – וזאת ע"פ הקבלה שמבאר שם. גם זה דבר שראוי לשים לב ולדקדק בכתב
האר"י.
בעזרת השם אבאר את
הדבר עם תמונות לאחר השבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה