חדר שהיה מיועד לבית הכסא או בית המרחץ [אמבטיא] ועכשיו בעל הבית החליט לבטל תשמישו, ולעשותו לחדר דיור בבית או כאוצר [חדר מחסן לצרכי הבית] בבית, מתחייב במזוזה.
כן מבואר בתשו' פנים מאירות שהביא בפתחי תשובה [יו"ד סי' רפו] אך שם כתב שעקרו את התנור וכדומה, [ולכאורה הכוונה לענינינו שעקרו את האמבטיא והאסלה] וטעמו כדי להוכיח שמשנה לגמרי שימוש החדר.
ומסתבר שזה רק דבר במקרה שאי אפשר באמת להשתמש בחדר אם לא יעקרוהו, וכמו כן חדר קטן של שירותים, לכאורה גם אין משתמשים בו לבית הכסא אינו ראוי לשאר שימושים כי הוא קטן והאסלה תופסת מקום רב, לכן בעי עקירה. אבל חדר גדול שיש בו אסלא ואמבטיה והניחום שמה, ומשתמשים בכל שאר המקום בחדר לצרכי דיור, נראה דלא בעי עקירתם, אלא כל שהחליט להשתמש בו תשמישי דיור של כבוד והמקום נקי, חייב במזוזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה