לפני כמה ימים פירסמתי מאמר פורום לנושאי סת"ם: פסיעה לבר מוטעית
ובו הבהרתי שאין לעשות פסיעה כלל או קוץ בנקודת הה"א האחרונה בכתיבת השם בכתב האר"י, ומה שנהוג בעולם לעשות קוץ יורד למטה הוא טעות.
חובתי להבהיר שאין לגרום נזק לסופרים יראי שמים שכתבו כן, ולגנוז שמות ק' שנעשו כן, הס מלהזכיר.
מידת חסידות ויראת שמים שלא לגרום נזק כלל לחבירו, אע"פ שהוא סובל ומצטער מזה, קל וחומר בנידון דידן שההפסד מצד הכתב הוא מועט ביותר [ורק בגדר הידור בדין קבלה], ואילו ההפסד הכספי לחבירו וההפסד בגניזת כתבי קודש הן חמורים ביותר, הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום, ולא ראוי כלל לעשות דבר כזה.
אנא בקשתי מסופרי וסוחרי אנ"ש - יש להקפיד בדבר מכאן ולהבא, אך על לשעבר אין להזחיח ולהפסיד שום סופר ושום כתב שנעשה כן.
משה ויינר
אבקש לפרסם הדברים בכל צורה הראויה.
משה ויינר
אבקש לפרסם הדברים בכל צורה הראויה.
ממש ממש תודה על ההבארה המתבקשת.
השבמחקישר כוח.
לי נראה שכל "הטעות" אם זה באמת טעות נובעת מהציור המופיע בספר לקט ספרי סת"ם.
בהתחשב בצורת הדפוס שהייתה נהוגה אז, מאוד יכול להיות שגרגיר נדבק ללוח, ואח"כ גם שכהדפוס עבר לשיטת האופסת, צילמו שוב את הלוחות מהספר הקדום וכך התגלגלה ה"טעות" הנפוצה.