מותר לגרר את הנגיעה הזו, ואין כאן שאלה של חק תוכות.
אמנם יש סוברים שכאשר מושך גג מתחת לכ"ף פשוטה [והוא הדין נו"ן פשוטה] הנוגעת לקצה הרגל של הפשוטה, משתנית להיות ברגע זו כבי"ת או כ"ף כפופה [ובמקרה הנו"ן, לכפופה] ואע"פ שאחר כך ממשיך צורת האות התחתונה וניכרת היטב ההבדל בין שתי האותיות, לגבי העליונה נחשב זה כחק תוכות.
במקרה שלפנינו יש להקל, משום:
א. הנגיעה שלפנינו דקה היא מעובי הירך, ולכן בכל מקרה של גג משוך תחתיה יש להקל.
ב. אם התחיל הסופר משיכת הלמ"ד מהצואר הרי מעולם לא היה יכול להראות ככפופה.
ג. גם אם עשה בלמ"ד גגה לפני הצואר, נראה שהמשיך צוארה כלפי מטה בסיבוב, כך שלעולם לא היה נראה מושב רגיל של כפופה (ומה שבאמצע הכתיבה של הגג כאשר משך הגג לו היה עוצר לשניה באותו רגע היה נדמה לכפופה, אינני אומר כן, אלא הנני מסתכל רק כאשר סיים איזה קו בכתיבה והרים הקולמוס, האם באותו רגע אפשר שהיה נדמה לאות אחרת).
ראה גם מה שכתבתי רגל משיטה עליונה נוגעת לגג בשיטה תחתונה
שימו לב לעוד פרט - הכ"ף כפופה של ובלכתך, יש בה ריבוע בקצה התחתון של מושבה מצד ימין. אך אין בריבוע זה כדי להוציאה מצורת כ"ף לפוסלה משום שנדמית לבי"ת.
ראה גם מה שכתבתי רגל משיטה עליונה נוגעת לגג בשיטה תחתונה
שימו לב לעוד פרט - הכ"ף כפופה של ובלכתך, יש בה ריבוע בקצה התחתון של מושבה מצד ימין. אך אין בריבוע זה כדי להוציאה מצורת כ"ף לפוסלה משום שנדמית לבי"ת.
יתכן ולא היתה פה כ"ף כפופה אבל בי"ת לרגע כן היתה, לכאורה.
השבמחקזהו מה שכתבתי באות ג' - אינני מסתכל על מצב אפשרי של אילו היה מפסיק ועוצר את הקולמוס, אלא רק היכן שעצר בפועל את הקולמוס.
מחקומכיון שבנידון דידן רחוק לומר שעצר הקולמוס לפני הסיבוב, ועוד זאת לחשוש שרק עשה הגג תחילה בלי צואר הלמ"ד, לכן נראה לי פשוט להניח שאין כאן שום בעיה של התדמות לבי"ת.
בענין עצירת קולמוס.
השבמחקהבנתי שיש מחלוקת רצינית בנידון.
כן. ולכן אני רוצה לפרסם שדעתי להקל בענין.
מחק