מגיה בדק תפלין של רש"י, ומצא בשל ראש פרשת והיה אם שמוע המסתיימת עם ריוח ט"א אחרי על הארץ, כפי שנהוג לעשות בר"ת. האם יש חשש כאן שמא התפלין היו ר"ת?
על פי הדין אין שום חשש, דגם אם ידע בודאי שהיו ר"ת [כלומר הונחו בבית של ראש כסדר ר"ת, והניחום בפועל] הרי יש רק איסור הורדה, אבל בדיעבד אם הניחם כרש"י [אפילו באיסור הורדה] אין זה שלא קיים מצות תפלין כהלכתן [כרש"י, דיש לומר בתפלין איסור הורדה הוא איסור גברא לבד, ולא שנפסל החפצא (ועי' מ"ב בביאור הלכה ר"ס מב דמשמע מהפמ"ג דאיסור הורדה הוא דאורייתא, אעפ"כ אין זה מוכרח שמעכב בדיעבד המניח בהורדה. אמנם בשו"ע רבינו ס"ס לד מבואר דאיסור הורדה מדרבנן לבד). ויש להוסיף כמבואר בשו"ע רבינו [ס"ס לד] דלדידן העיקר כרש"י, וא"כ אין כאן לדינא הורדה].
וכאן שהדבר ספק, דשמא אמנם נכתבו למטרת תפלין ר"ת, אבל בפועל לא הניחום מעולם כר"ת, אלא הניחום בבית של [כסדר] רש"י. ואין בזה שום פסול אף לכתחילה, דרק מנהג לסיים על הארץ עד הסוף, אך אינו מעכב כלל. והיו תפלין כשרות לרש"י .
על כן נראה שאפילו לכתחילה יכול להחזירם המגיה לתפלין כסדר רש"י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה