גיד בקלף – חשש דוכסוסטוס

שאלה:  מה הדין אם נמצא גיד כעין חוט בקלף, האם צריך להסיר את זה לאחר הכתיבה, והאם יש בזה איסור משום חציצה בין הדיו לקלף, ואם זה יגרום פיסול לאות. והאם יש חילוק בענין זה בין תפלין למזוזה?

א.  בביאור הלכה [סי' לב סעיף ז, ד"ה ואם שינה פסול] כתב דאם כתב אפילו מקצת אות על דוכסוסטוס פסול. ואח"כ כתב [שם, ד"ה ומצד] מחלוקת הפוסקים אם לא גירר הרבה מצד הבשר, ונשאר קצת שכבה מצד הבשר האם זה נקרא דוכסוסטוס שמעכב, או לא. וכתב "דאין למחות ביד המקיל בדיעבד [כלומר אחר הכתיבה] דיש לו על מה לסמוך .. יזהרו בזה עכ"פ לכתחילה שלא ישאירו על הקלף קודם שיכתבו עליו שום קרום וקליפה דקה במקום הכתיבה ואפילו קליפה דקה כחוט השערה דזה הוי הכל חשש דוכסוסטוס".

דעת הביאור הלכה, דאפילו משהו מהתפלין כתוב על דוכסוסטוס פסול, ולא שייך לומר דרוב הפרשה כתובה על הקלף, וכשר. אלא בעי כל אות ואות וכל חלקיו, דוקא על הקלף. ודבר זה מעכב ממש. וזה לכו"ע מדינא דגמרא ממש.

ואח"כ מבאר דמה שנהגו היום [לאחר זמן הגמרא] שלא לְקַלֵף הקלף מהדוכסוסטוס, אלא לגרר הרבה מצד הבשר ונשאר מה שהיה מתחילה קלף, ואם בזה לא גררו כל כך אלא נשאר שכבה ממה שהיה פעם נקלף כדוכסוסטוס, בזה נחלקו האחרונים מה דינו. והכריע כנ"ל, דלכתחילה יש ליזהר בזה ובדיעבד יש לסמוך על המקילין. [אבל נראה סברת הביאור הלכה עצמו שהוא חושש לדבר, שיש כאן "חשש דוכסוסטוס"].

ב.  והנה רבים מקילים כפי שהעתיק הביאור הלכה שם, ובכללם דעת החתם סופר [שו"ת או"ח סי' ג] והצמח צדק [שו"ת או"ח סי' יד] בדברי גאונות לבאר למה התחילו לגרר הרבה מצד הבשר, ולא לקלף את הקלף מהדוכסוסטוס כפי שתיארו חז"ל תעשיית הקלפים. ודעתו דלרוב הפוסקים אין שום חשש במעט שכבת דוכסוסטוס הנשאר, ואינו נקרא כלל דוכסוסטוס אלא קלף גמור. אלא שכתב דאפשר לסברת מיעוט פוסקים יש כאן שאלה. אבל לדינא התיר הדבר.

ג.  אמנם יש פוסלים כפי שכתב בביאור הלכה, ובכללם קסת הסופר סימן ב סעיף ט. וזה לשונו "צריכים ליזהר .. שלא ישאר שם שום קליפה דקה .. דקליפה זו היא דוכסוסטוס ואם כתב עליו אפילו רק אות אחת בין בס"ת בין בתפלין בין במזוזה פסול. והסימן הוא מה שיכול לקלוף ולהפריש אפילו קליפה כחוט השערה זהו דוכסוסטוס".

ובמשנת הסופר (שם ס"ק לט) הביא דעת המקדש מעט דאם אי אפשר לתקן הדבר, בס"ת ומזוזה יש להכשיר, אבל בתפלין אף בדיעבד יש לפסול.

והוסיף משנת הסופר: אבל מה שיש גידין וחוטין בתולדה בתוך הקלף זה אינו בכלל דוכסוסטוס כלל, אין בו שום פיסול. [ולפי זה מש"כ הקסת הנ"ל "והסימן הוא מה שיכול לקלוף ולהפריש אפילו קליפה כחוט השערה זהו דוכסוסטוס", פירושו שכבה דקה ביותר כעובי חוט השערה לבד. אבל גיד דק כחוט השערה לא איירי בה כלל (וכן משמע קצת מלשון ביאור הלכה לעיל)].

ד.  נמצא במענה על שאלתו, מחלוקת הפוסקים בנידון. והסוברים שהוא פסול לא משום חציצה, אלא משום שלא נכתב על קלף כשר. אבל למכשירים הוי כתיבה ממש על קלף.

העולה לדינא: לכתחילה יש לגרר היטב שכבות קטנות, ואפילו חוטין שקל להסירם מהקלף, לפני הכתיבה, אף לכתיבת מזוזה.

ובדיעבד שכבר נכתב על שכבה זו, הדין הוא שכשר אף בתפלין כהכרעת הביאור הלכה הנ"ל. ומי שרוצה להחמיר בתפלין שמצותן על קלף דוקא, כסברת קסת הסופר ומקדש מעט זה זכותו להחמיר.

אבל במזוזה שאי אפשר לתקנה משום כתיבה שלא כסדרן, אין להחמיר כלל ולנסות להרים את השכבה או אפילו החוט ולראות שמא יפסל האות. דמזוזה קל מתפלין שנכתבת גם על הדוכסוסטוס, ורבים מהראשונים סוברים דמזוזה נכתבת על כל צד, הן מצד הבשר הן מצד השיער וממילא אין שום הפרעה גם לסברת המחמירים שמעט שכבה נקראת דוכסוסטוס.

וכל זה בשכבה שיש בה ממשות אע"פ שהיא דקה, אבל גיד דק בתוך הקלף אין להחמיר כלל, אף בתפלין כסברת משנת הסופר.