נשאלתי על מ"ם שנגע לצד"י פשוטה כתמונה שלמטה, האם יש חשש שהאותיות נשתנו [כלומר נוצר חי"ת באמצע]:
תמונת הנגיעה:
החשש של דימוי צדדי המ"ם וצד"י לחי"ת [אחרי שכסיתי הנו"ן שבצד"י]:
לדעתי אין כאן חשש לחק תוכות בגרירת נגיעה כזו, ואין כאן חשש שינוי צורת האות [ואין זה דומה לבעיה המפורסמת של חי"ת שנדבקה לזיי"ן או וי"ו שא"א לידע איזו היא החי"ת ואיזו היא הזיי"ן].
א. גם אם עשה הסופר (לפני כתיבת גוף הצד"י) את היו"ד עם קו החיבור [דבר שאינו רגיל כלל, כי בדרך כלל עושין יו"ד לבדה, נו"ן, ורק לבסוף קו החיבור], היות שהיו"ד [גם] קצר [וגם] תלוי באלכסון, והוי"ו ניכר היטב ששייך למ"ם, נראה שיש להקל.
ב. אבל אם עשה החיבור לאחר שכבר היה גוף הצד"י [הנו"ן] פשיטא שמעולם לא נשתנו חלקי האות לחי"ת, אלא לעולם היה ניכר עליהם שהראשון מ"ם והשני צד"י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה