בית ישן והפתח הראשי שלו היה פונה לחצר, ואע"פ שהדלת נפתחת [והיכר ציר] לחצר, המזוזה היתה קבועה בימין הכניסה לבית, כדין, מצד ימין של הנכנס לבית.
כעת שיפצו את הבית ופרצו בקיר ותיקנו פתח חדש לצד הרחוב, ובו עיקר הכניסה והיציאה לבית. והפתח הישן לחצר נשאר מִשְנֶה לפתח העיקרי. האם עדיין יש להניח את המזוזה קבועה לימין כניסה לכיוון הבית מהחצר כפי שהיתה, או שעתה נעשה פתח זה המִשְנֶה טפל, והולכים בו [למנהג חב"ד] על פי היכר ציר, ועל כן יש להפוך את מיקום המזוזה לכיוון ימין כניסה לחצר?
נראה לי שאם עדיין משתמשים בפתח המִשְנֶה לבוא אליו מבחוץ [כלומר באים דרך פתח החצר מהרחוב לחצר וממנה לבית], יש להניח את המזוזה במקומו הראשון בימין כניסה לבית. אך אם אין באים כלל דרך החצר מהרחוב לבית, ואין צריך לומר אם סתמו את פתח החצר, אזי יש להפוך את מיקום המזוזה לימין כניסה לחצר ע"פ היכר ציר.
[המדובר בחצר שמשתמשים בו תשמישי דיור כגון שמניחים שם חפצים ואוכלים שם לפעמים ותולין כביסה וכדומה, שעל כן חייב החצר במזוזה מצד עצמו, לדעת הרא"ש ופסק השו"ע. אבל חצר שלא משתמשים בה כלל אלא כל ענינה שמשרת מבוא לבית, חיובה משום שבאים דרכה לבית, כדין בית שער, ולא שייך בה דין היכר ציר [לפטור] כנתבאר כמה פעמים].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה