פסק רבינו בסידור שלו [פסקי הסידור נדפסו אחר שו"ע הרב, בדפוס החדש עמוד תריט ד"ה אף] אע"פ שאסור להפסיק בין תפלין של יד לשל ראש, מ"מ לענות דבר שבקדושה דהיינו "אם שמע קדיש או ברכו או קדושה .. מותר להפסיק ולענות עם הצבור". ועיין שם הטעם.
אבל לענות אמן של שאר הברכות אסור, משום שגורם ברכה [על תפלין של ראש] שאינה צריכה.
ובדפוס שוע"ר החדש בהערה (אות רמ"א) כתבו על פסק זה: אבל לא אמן שעל שאר הברכות, כדין ברכות ק"ש דלעיל הל' ק"ש ובשוע"ר סי' סו ס"ה ...
נראה מדבריהם דדין הפסק בין התפלין כדין הפסק בברכות ק"ש, דקיי"ל [שוע"ר שם] שמפסיק לענות מפני היראה כולל דבר שבקדושה כגון קדיש וברכו וכו'. ולכן יענה בקדיש רק אמן יש"ר .. תתקבל ואמן הראשון שאחריהם, אבל לא שאר אמנים שבקדיש. ובקדושה יענה רק הפסוקים קדוש ברוך וימלוך. וכתב רבינו שם שנכלל בלענות מפני היראה גם לברך ברכת הרעם, עיין שם פרטי דין זה.
אמנם כמדומה לי שמעתי ממו"ר הרב אברהם צבי הערש הכהן ז"ל, דלדעת רבינו בסידור [הנזכר] הועיל וכבר הפסיק לענות איש"ר יכול לענות כל שאר האמנים שבקדיש. כלומר גם אמנים שאחר אמן הראשון.
וטעמו מסתבר, דאין ב' הדינים שוים. דאיסור הפסק בברכות ק"ש הוא משום היסח הדעת בתפלה, משא"כ איסור להסיח דעתו [כלומר להפסיק בדבור וכדומה] בין תפלין ש"י לש"ר הוא מפני ב' טעמים, א. יש איסור בדבר כי התורה הסמיכתן "והיה לך לאות על ידך ולזכרון גו" כמו שכ' שו"ע רבינו סימן כה סעיף כב. ב. דגורם ברכה שאינה צריכה על של ראש. ונפקא מינה ביאר רבינו בשו"ע ובסידור שם לתפלין ר"ת דאינו גורם ברכה שא"צ, ולכן כתב דלהפסיק בין יד וראש של ר"ת מותר אפילו לענות אמן של שאר ברכות. כלומר, דאיסור הפסק בין התפלין הוא נדחה מפני עניית דבר שבקדושה כולל אפילו אמן של שאר ברכות. אלא דמטעם שגורם ברכה שא"צ אין לענות אמן דשאר ברכות, אבל בתפלין ר"ת שאינו גורם ברכה מותר לענות גם אמן זה.
ומעתה מאחר שכבר ענה איש"ר בהיתר בתפלין של רש"י לצורך דבר שבקדושה כנ"ל, כבר יענה גם שאר אמנים מאחר שכבר הפסיק ואין גורם בענייתן יותר ברכה שא"צ ממה שכבר הפסיק בלאו הכי לצורך אמן יהא ש"ר.
וצ"ע האם מותר להפסיק בין התפלין כדי לברך ברכת רעם. דיש לומר דלא הותר אלא באמצע ברכות ק"ש משום לענות מפני היראה, אבל לא מצאנו שזה היתר וסיבה לענות כן בין התפלין, שהרי לא נזכר בסידור שמותר לענות שלום מפני היראה בין יד לראש. ודו"ק קצת לשון רבינו בסידור "מותר להפסיק ולענות עם הצבור" וטעם זה לא שייך לברכת הרעם.
אמנם לאידך נראה דהפסק בין התפלין קל יותר מהפסק באמצע ברכות ק"ש כנת"ל, וא"כ ק"ו מהפסק בברכות ק"ש דמותר לברך ברכת רעם. וצ"ע.
אמנם לאידך נראה דהפסק בין התפלין קל יותר מהפסק באמצע ברכות ק"ש כנת"ל, וא"כ ק"ו מהפסק בברכות ק"ש דמותר לברך ברכת רעם. וצ"ע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה