החלפת פרשיות מרש"י לתפלין ר"ת

האם מותר להחליף פרשיות שהניחום כתפלין רש"י להניחם בבתים כרבינו תם [או כתפלין כסדר שימושא רבה]?  האם מועיל תנאי על כך?

א.  ברור בפוסקים [רדב"ז מובא בשערי תשובה ובעוד אחרונים בסו"ס לד] שאסור להחליף פרשיות של רש"י לר"ת ושל ר"ת לרש"י, משום איסור הורדה בקדושה מקודש לחול, כמבואר בשו"ע סי' מב. (ואמנם בתשובות הרמ"ע סי' לז נראה דלא ס"ל שיש הבדל בקדושת התפלין עצמן, וס"ל מעיקר הדין דלשנות פרשיות מרש"י לר"ת או להיפך אין בזה איסור. ואין הלכה כן, אלא כסברת הרדב"ז שהביאוהו כל האחרונים הלכה למעשה. וגם הרמ"ע שם הודה דפסק הרא"ש מורה שלא כדבריו, והשו"ע נמשך אחר פסק הרא"ש שאסור לשנות הכיסים מרש"י לר"ת משום הורדה מקודש לחול, ועל זה כתבו כל הפוסקים וכל שכן שאסור לשנות גופי הקדושה עצמן כלו' רצועות בתים ופרשיות).

ב.  ואמנם בתשו' הרמ"ע הנ"ל כתב בפשיטות שלשנות מרש"י לשמוש"ר אין בזה איסור כלל, והיינו לסברתו. אבל לסברת הפוסקים ע"פ פסקי הרא"ש טור ושו"ע פשוט דכל צירוף שיונח שלא כסדר רש"י [דנפסק להלכה כן] הוי ע"פ דין הנגלה חול לגבי קדושה, ואסור לשנותו מקודש לחול. (הגם שע"פ קבלה ונסתר תפלין דשמוש"ר גבוהים ביותר בקדושתן. אבל אין מקילים ע"פ סברת הנסתר, כנגד פסק ברור בנגלה).

ג.  אמנם לענין תנאי אם התנה מתחילה על הפרשיות ובתים שיוכל להחליפן מרש"י לר"ת, נחלקו הפוסקים. ראה בשערי תשובה [סי' לד סק"ז] וקול יעקב [סי' לד אות יז] דסברת הדרכי נועם דאסור להחליפן ולא מועיל תנאי. והרב זרע אמת חלק עליו, עיי"ש. ובמשנה ברורה [לד ס"ק כ] פסק לחומרא, ובביאור הלכה נסתפק בזה.
וצריך ביאור בלשון שו"ע רבינו [לד סעיף ח] "וכן לא יחליף הבתים והרצועות מזה לזה אא"כ התנה מתחלה". הרי סובר רבינו כסברת הרב זרע אמת דמועיל תנאי. אך למה השמיט דין הפרשיות?
ונראה ברור [וכן מצאתי בתהלה לדוד סי' לד, וכן מובן ע"פ דברי הביאור הלכה] בדעת רבינו, על פי מה שמבואר בסי' מב (סעיף ו) דלגוף הקדושה כגון יריעות של ס"ת וקלף התפלין לא מועיל שום תנאי לשנות הקדושה לחול. דרק בהזמנת הקלף לקדושת ס"ת ותפלין מועיל תנאי שיוכל להשתמש בו חול, אבל לאחר שנתקדש בפועל ע"י כתיבת הספר או פרשיות על הקלף הזה, שוב לא מועיל שום תנאי לשנותן.
ועל כן ס"ל לרבינו דפשוט שאסור לשנות פרשיות רש"י ור"ת מזה לזה [וק"ו לשמוש"ר] כסברת הרדב"ז. אלא שבנוגע לתנאי דאם ירצה יוכל להחליפן יש חילוק, דתנאי מועיל רק לתשמישי הקדושה של התפלין דהיינו רצועות וגם הבתים. אבל לגוף הקדושה עצמה דהיינו הפרשיות לא מועיל תנאי, ומרגע שהניחם לשם מצוה כרש"י פעם אחת אסור לעולם לשנותם לתפלין ר"ת, וכן להיפך.

ד.  מסקנת הדברים: אסור לשנות פרשיות שהונחו לשם מצוה פעם אחת כרש"י או כר"ת, לתפלין אחרות, כי נחשבין לחול, ולא מועיל תנאי להוריד קדושה לחול.

ה.  פשוט דמי שלא ידע הלכה זו, או הוטעה והניח פרשיות שהיו מתחילה כרש"י לר"ת או שמושא רבה, יש לו להחזירם כסדר רש"י כאשר נתקדשו מתחילה. דאע"פ שאסור לשנות מר"ת לרש"י כמבואר בסי' לד, היינו בנתקדשו כדינם מתחילה לכך [לשם תפלין ר"ת], אבל במקרה שהונחו כן [וה"ה נתקדשו] בטעות, הקדש טעות לא תופס. ולא חל על טעות זה איסור הורדה (שבט הלוי חלק ד סי' ד, ביאור הסופר סוס"י כ"ו ד"ה שאין).

ו.  אבל פרשיות שנכתבו בקדושת תפלין, כל זמן שלא הונחו בבתים כסדר רש"י או כסדר ר"ת, אינן בכלל רש"י ור"ת. ומה שהזמין הסופר במחשבתו שיהיו לשם רש"י או ר"ת אינו כלום, ולכל הפחות הוי הזמנה לבד. ומותר לשנות ממחשבתו תחילה מסדר רש"י לעשותן ר"ת או להיפך. (פשוט, וכ"כ כמה אחרונים בסי' לד בשם תשו' ברית אברהם).

ז.  דרך אגב בתהלה לדוד (סי' מב אות ב) כתב: ולכאורה נראה דתפלין למזוזה לא מיקרי אלא הזמנה ואם כתב לשם תפלין מותר לעשות מהם מזוזה.
ולענ"ד טעות בידו, דמעת שנכתבו הפרשיות לשם קדושת תפלין, אי אפשר לשנותן למזוזה לעולם ולא משום הורדה בלבד (הגם שכן משמע בסוגי' דמנחות לב הא מורידין כו') אלא דקדושות שונות הן (ואין ראיה כלל מהזמנה הדבר לשם קדושה, לעצם עשיית הקדושה כמבואר בדברי רבינו בסי' מב שם) ולא נכתבו מעולם לקדושת מזוזה, וא"כ אינו מזוזה. (ולא שייך כלל הסברא 'בכלל מאתים מנה', אלא להזמנה כהכנה לקדושה, ולא בעצם עשיית הקדושה).
וצ"ע בענין זה האחרון, וכתבתי הדבר להערה לבד, כי אינו מצוי דבר זה שיהא נוגע למעשה בפועל, כי אף אחד לא יעשה מתפלין של יד הכתובות בב' עמודים, מזוזה.