יום שני, 6 בפברואר 2012

שאלות בדין "דרך כתיבה"

כתב "ו" ולידה גג של "ד" באופן כזה שהיה הפסק ניכר להדיא (וכל שכן אם לא) ואחר כך סיים רגל של "ד".
שאלה היא האם ע"י שכתב רגל - חקק "ו" ? הרי לכאורה נתבטלה צורתה כלומר תינוק היה קורא אותה "ר" וגם לעינינו כך הוא.
או נאמר שזה דרך כתיבה שסופרים כותבים אותיות קרוב?

10 תגובות:

  1. זו שאלה קשה. בפועל כולם מכשירים ואף אחד לא חושש לבעיה זו. ואיני יודע היאך להסביר לך.
    מה זה שונה מלמ"ד שנכנסה לכ"ף פשוטה או לדלי"ת שפוסלים משום שבתחילת כניסת צואר הלמ"ד נפסלו, ולא מהני מה שאח"כ מושך גוף הלמ"ד תחתיה וניכרת אח"כ שהיא למ"ד ולא חלק מהה"א, כמו שביאר בקסת הסופר דחשיב חק תוכות, ע"י תיקון בכתיבה.

    השבמחק
  2. לייבל,
    ראה מאמרי לפני 3 שבועות "נפלה טיפת דיו ליד האות" ושם הסקתי מלשון רבינו דנפלה טיפת דיו סמוך להאות ואינה נוגעת באות מבחוץ, אין בה תורת ביטול צורת האות, ומותר למחקה עיין שם.
    ואולי גם כאן, שונה הלמ"ד שנכנסת לחלל אות אחרת, ולכן פוסלה ולא מהני מה שחוזר ומוציא המשך הלמ"ד משום דתיקון הנעשה ממילא הוא לאות העליונה והוי חק תוכות, משא"כ השתנות שעלולה לבוא מבחוץ ולא נכנסה לחלל האות כגון בשאלתך.
    זה אמנם חילוק, אבל עדיין צריך הבנה ברורה בנושא.

    וכן יש לי בעיה בנושא הזה, בגלל כ"ף ווי"ו הסמוכין שנראים כמ"ם [אני אעלה את הבעיה].
    וגם כאן נוכל לדחוק חילוק, ששם זה סיום הצורה שכתב ורצה כ"ף ווי"ו הסמוכים אבל הם נראים למ"ם, משא"כ במקרה שלך זה באמצע הכתיבה ולא תוצאה הסיום שרוצה.
    בכל זאת כל החילוקים הנ"ל אינם חלקים בעיני.

    השבמחק
  3. אני עיין בלי נדר שם אבל שאלה לפני זה:
    לפעמים שכותבים ״ו״ נוצר פס של דיו מתחת לרגלה כך שזה יכול להראות כמו ״ן״.
    האם נאמר שגם פה דין של נפלה טיפת דיו או לא?
    כמובן שמדובר כאשר פס אינו נוגע אלא קרוב עד הפסק שלא ניכר להדיא.

    השבמחק
  4. האם זה נוצר בכתיבה? או שנפלה טיפת דיו או טשטוש של לכלוך היה שם?
    אם זה נפל מאליו אני חושב שיש מקום להקל, אבל אם זה נעשה ע"י הכתיבה זו בעיה, וזה דומה לבעיה שהעלית על הוי"ו שסמך לה גג של דלי"ת שנדמית לרי"ש משום זה.

    השבמחק
  5. מה הבדלאם זה כתיבה או נפלה טיפת דיו?
    בפרט אם מזוזה לפנינו וסופר היודע מציאות- לא.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי מה כוונתך "בפרט אם מזוזה לפנינו וסופר היודע מציאות- לא." מה זה משנה מה שהסופר יודע?
      יתכן שהשוואה שלך "מה הבדל אם זה כתיבה או נפלה טיפת דיו?" צודקת, ולכך נתכוונתי שכל שהשינוי בא מבחוץ לאות ואינו נוגע אין אנו פוסלים - אבל אני לא מבין הסברא כל כך?!

      מה ההבדל? נפלה טיפת דיו אינה כתיבה כלל, וכל שאינה נוגעת לאות יש לומר שלא איכפת לי כלל ממנה, אבל כתיבת גג הדלי"ת הרי נתכוין לכתוב כאן גג והרי היא מצטרפת לראש הוי"ו להיות רי"ש, אלא שאפשר להשוות דעכ"פ לא נתכוין לכתבה כחלק מהוי"ו אלא כאות אחרת ובזה היא דומה לנפלה טיפת דיו, כי בשניהם החלק החיצון אינו נוגע ולא נתכוין כלל להיות חלק מהאות.

      כל אלו חילוקים בסברא - צריך יותר "בשר" בשביל להוכיח ולבאר חילוק כזה.

      מחק
  6. עוד שאלה על דרך כתיבה.
    קורה בעת הכתיבה מהירה שנראה לעין (ואולי זה לא נכון במציאות) שיש דיו מיותר בקלף כך שזה משנה צורת אות.
    למשל שכותבים "נ" נראה שיש למטה בליטה ההופכת "נ" ל"ג".
    אלא שתוך רגע קט זה נעלם ויש "נ" כשרה למהדרין.
    מגיה א' אמר לי בשם משמרת סת"ם שדיו הזה נקרא "מונח" על הקלף וקולמוס הרים אותו וכשר.
    אולי הוא התכוון שדיו אינו מחובר לקלף ולכן זה לא נקרא חק תוכות?

    2.
    מה אם זה לא רק נראה לעין אלא סופר בטוח שאכן היה דיו מיותר וקולמוס הרים אותו?

    השבמחק
    תשובות
    1. המנהג להתיר כל שהדיו לא התייבש על הקלף ותוך כדי הכתיבה עם הקולמוס אתה מזיז אותו למקומו.
      אני לא יודע אם היתר זה הוא חלק כל כך - אבל כך שמעתי הרבה נוהגים.

      מחק
  7. שאלה 3
    קורה שדיו לבד רץ בקלף בפרט אם הוא חלק. זה מאוד מצוי לאחר מחיקות.
    שמעתי מרב פוסק שצריך לעבור על זה קולמוס עוד פעם. לעומת זה יש מחמירים ממש.

    השבמחק
    תשובות
    1. נא לפרט יותר, אולי כדיא לפתוח נושא חדש בענין הזה.

      מחק