כבר כתבתי בתחילת הפורום מאמר "במזוזה הזו יש עוד בעיה":
במזוזה הזו יש עוד בעיה. ישנם ראשי שעטנ"ז ג"ץ משוכים מאוד, לענ"ד זה שאלה על שינוי הגדרת צורת האות.
במזוזה הזו יש עוד בעיה. ישנם ראשי שעטנ"ז ג"ץ משוכים מאוד, לענ"ד זה שאלה על שינוי הגדרת צורת האות.
במקום שיהיו הראשים כעין יודי"ן ברוחב של קולמוס אחד או מעט יותר (עד משיכה פחות משני קולמוסים), הם קוים משוכים.
לא מדברים כל כך על הבעיה הזו, ולכן הרבה רבנים מכשירים, ולענ"ד זו ממש בעיה של שינוי צורת האות.
העליתי את המזוזה שוב, והפעם סימנתי בריבועים אדומים [הקש להגדלה] דוגמאות לבעיה זו.
נראה לי ראיה מלשון שו"ע רבינו שאסור למשוך ראשי האותיות הללו [ולכאורה, על כן הוא שינוי גמור של צורת האות, עד כדי פיסולו].
שו"ע רבינו סימן לב סעיף לו: אמנם יש להסתפק ב[תיבת] מצת שמשפטה להיות חסר וכתבה מלא [וי"ו] אם מועיל אריכות הצ' למטה אחר שיגרור הוי"ו כי שמא כל עוד שאינו מאריך האות למעלה נחשבת כב' תיבות, וכן ב[תיבת] נתן שמשפטה להיות חסר [וי"ו] אם מועיל אריכות הנו"ן למטה אחר גרירות הוי"ו כו'.
למה לא ימשוך ראש הצד"י והנו"ן כדי שראשי האותיות יהיו סמוכים למעלה (ליד השירטוט), וזו תקנה פשוטה שלא כתבה רבינו?אלא פשוט שזה שינוי צורת האות ואין מועיל תקנה זו, ולכן יש להסתפק במקרים הללו שרק המושב סמוך לאות שלאחריה, אבל ראשיהן רחוקות זו מזו האם הן תיבה אחת או לא.
עוד הארכתי בזה בפורום באנגלית, וכאן הקישור לנושא
The STa"M Forum: Extended heads of the letters shatnez getz
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה