שו"ע אדמו"ר סימן לו, אותיות פ,ף

אות פ
כפופה קבלה מהחסיד לעשות לה זויות לכתחלה למעלה בצד ימין מבפנים ומבחוץ אבל למטה תהיה עגולה מבחוץ כמו כל הכפופות שצריך להיות עגולות למטה לכתחלה אבל מבפנים שם תהא לה זויות כדי שיהא בלבן שבפנים צורת בי"ת כי כן קבלה מהחסיד:

פשוטה צ"ל עגולה למעלה בצד ימין לכתחלה כמו שהכפופה היא למטה אבל קבלת החסיד לעשותה מרובעת למעלה כמו שהכפופה היא למעלה וצריכה להיות ארוכה לכתחלה כשיעור שתהיה ראויה להעשות פ' כפופה אם תכפפנה:

פירוש:

כפופה קבלה מ(רבי יהודה) החסיד לעשות לה זויות לכתחלה למעלה בצד ימין מבפנים (בחללה) ומבחוץ, אבל למטה תהיה עגולה מבחוץ כמו כל הכפופות שצריך להיות עגולות למטה לכתחלה, אבל מבפנים שם (למטה) תהא לה זויות, כדי שיהא בלבן שבפנים צורת בי"ת, כי כן קבלה מהחסיד:

פשוטה צ"ל עגולה למעלה בצד ימין לכתחלה, כמו שהכפופה היא (עגולה) למטה. אבל קבלת החסיד לעשותה מרובעת למעלה (מבחוץ), כמו שהכפופה היא (עם זוית) למעלה (מבחוץ). וצריכה להיות ארוכה לכתחלה כשיעור שתהיה ראויה להעשות פ' כפופה, אם תכפפנה:

חידושים:

א)  רבינו השמיט לגמרי קבלת הא"ב (ע"פ ספר התמונה) שגופה כ"ף והנקודה וי"ו הפוכה בתוכה [כי באמת אין גוף הפ"א דומה כלל לכ"ף], ולא ביאר כלל את צורת הגוף ולא את צורת הנקודה.

ב)  פשוטה צ"ל עגולה למעלה בצד ימין לכתחלה, כמו שהכפופה היא (עגולה) למטה. זה דבר תמוה מה ענין עיגול שלמעלה אצל הפשוטה, לענין הכפופה שהיא עגולה למטה. שהרי תמונת הכפופה בעיגול למטה, היא משום שכל הכפופות צ"ל עגולות להורות שראויות להתפשט. וא"כ אין הפאי"ן שוין שזו מרובעת מלמעלה בזוית וזו עגולה, ונתבאר לעיל שכל הכפולות צ"ל שוות בכל היכולת לכתחלה, ומה נשתנה הפ"א בזה?

וצ"ל שנתכוין רבינו בהוספה זו "כמו שהכפופה היא למטה" לבאר בדוחק [לפי שיטה זו – שיטת הגהות מיימוניות] דעדיין יש שויון בין הפאי"ן, שהרי שתיהן עגולות בגופן, אלא שאינן דומות ממש, שהכפופה עגולה למטה מאיזה טעם, והפשוטה שא"א לעשותה עגולה למטה, עגולה למעלה. והדוחק ברור.

כתב המיוחס:

א)  בכתב המיוחס אין תמונת הפאי"ן שוין לגמרי, אלא שוות הן רק מצד ציור גגן והנקודה שבתוכן, אך לא מצד ציור גבן.
תמונת הכפופה – גגה וחלק העליון של הגב כעין רי"ש ופותחת בעוקץ על פניה ככל אותיות אמכ"ת סופ"ר, ויש בגב עקב [המבואר בב"י בא"ב השני] טוב הבולט היטב ימינה, ומשיכת העקב באלכסון כלפי מטה לקראת המושב [וגם בצד פנים - חלל האות, העקב בולט משהו לתוך החלל]. ואינה עגולה ממש למטה, אלא יותר בעלת זוית כהה.

תמונת הפשוטה - גופה ככ"ף פשוטה ממש אלא שהיא קצרה מאורך הכ"ף, ואינה ראויה לכופפה בכדי שתיעשה פ"א כפופה.

שתיהן עגולות מצד ימין בראשן, גם בפנים וגם בחוץ (כקבלת הגה"מ, ולא כקבלת ר"י החסיד).

ב)  תמונת הנקודה כיו"ד [ולא כוי"ו הפוכה המבואר בא"ב שבב"י], והיא תלויה מסוף הגג, אך לא מהקצה ממש, אלא מעט לפנים ממנה. [דיוק זה להורות שאינה המשך אחד עם פני הפ"א והעוקץ שעל ראשה, דלא כבתמונתה בכתב ב"י שכל אורך זה הוא אורך וי"ו ההפוך]. יו"ד זו רחבה קצת, ויש בה עוקץ חד בצד שמאל למטה הבולט טיפה החוצה מחלל הפ"א. הנקודה מצד ימין עגולה למעלה מעט מאוד ולמטה עם זוית, אך אין בה ירך [רגל של היו"ד] יורד, ועיקרה קו משוך לרוחב, מקביל לגג.

ג)  הנקודה בכפופה רחבה ומשוכה יותר מיו"ד [ושיעורה כקולמוס וחצי], ובפשוטה משוכה קצת פחות. הטעם למשיכתה יותר בכפופה, כדי להיטיב צורת הבי"ת שבלובן האות, לכן הנקודה סוגרת רוב החלל כדי שתשאר צורת בי"ת יפה בחלל הכפופה.

ד)  צורת בי"ת בחלל הכפופה נראית בבירור, ע"י כפיפת העקב שבגב נוצר מבפנים עקב טוב, להיות עקב הבי"ת. ואע"פ שבזוית של מעלה בי"ת זו היא עגולה, תמונת הבי"ת נראית בבירור.

שבירת העקב למעלה מתחתית הנקודה, כך שבלובן - עקב הבי"ת עבה יותר מהמושב.