שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ו

אות ו
צ"ל ראשה קצר שלא תדמה לרי"ש ורגלה ארוכה שלא תדמה ליו"ד ותפסל על ידי קריאת התינוק וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל. ועל פי הסוד צ"ל רגלה פשוטה בשוה ועביה מתמעט והולך מעט מעט עד שתהא חדה למטה. ועל פי קבלת האר"י ז"ל צריך להיות עוקץ קטן מצד שמאל בראש כל הווי"ן שבתפילין ולא בספר תורה:

פירוש:

צ"ל ראשה קצר שלא תדמה לרי"ש, ורגלה ארוכה שלא תדמה ליו"ד, ותפסל (באחד משינויים הללו) על ידי קריאת התינוק. וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה (כלל) לזיי"ן, ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין (ולכן אין כמעט חשש שתינוק יטעה בוי"ו שראשה מרובע לבד - להכירו כזיי"ן), מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה (באיזה מקרה) זיי"ן ותפסל.

ועל פי הסוד (שכתבו הראשונים) צ"ל רגלה פשוטה בשוה ועביה מתמעט והולך מעט מעט (ולא שיהא קו הירך נשבר באמצע [ואין הכוונה שבור ממש ונפסק, אלא שהקו אינו המשך אחד רציף], אלא ירכה יורדת מראשה עד למטה בשוה, כך שכל האות היא משיכה אחת של הקולמוס) עד שתהא חדה למטה. ועל פי קבלת האר"י ז"ל צריך להיות עוקץ קטן מצד שמאל בראש כל הווי"ן שבתפילין ולא (כל הווי"ן) בספר תורה (כלומר, ווי"ן של חול אין בהם עוקץ כי ראשיהן צריכים להיות כפופין כאונקליות מעט כלפי מטה [כמבואר בב"י בשם המנהיג]. אבל הוי"ו בשם הוי' יש לכתבו עם קוץ על ראשו גם בס"ת):

חידושים:

א)  וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל.

אע"פ שאם ראשה מרובעת מצד ימין היא כשרה בדיעבד, אין זה צורתה לכתחלה. ולכן אם תינוק טעה לקראה זיי"ן היא פסולה. מכאן למדנו, דאע"פ שידענו שהאות כשרה מ"מ אם נשתנתה מעט צורתה ותינוק לא קראה, אלא טעה בה לקרותה אות אחרת הרי זה פסול, כי הכתב צריך להיות קרי לתינוק. (ואין להקשות מהמבואר בחי"ת דרבינו תם שתינוק לא מכירה, דהתם היא כצורתה ע"פ ההלכה, משא"כ [כאן] אם יש שינוי מעט אע"פ שאין שינוי זה פסול מוכרח, מ"מ אם תינוק טועה בה פסולה).

ב)  מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל. בכל מקום כתב רבינו שתיפסל כשלא יקראנה התינוק, ואילו כאן מבאר מה הטעות שיטעה בה. ואפשר משום דהחשש רחוק, לא נחמיר לפסלה אלא אם ברור שהתינוק טועה בה לקרותה זיי"ן, אך אם מגמגם ואינו יכול לקרותה בבירור, אלא מסתפק בין וי"ו לזיי"ן, אע"פ שבכל מקום יש לפסול כל שאין התינוק קוראה, שמא כאן אפשר להקל.

כתב המיוחס:

א)  פני הוי"ו אינן ישרות, אלא פתיחת הראש בעיגול קעור פנימה, כשלצד מעלה עוקץ קטן והראש שם צר מעט, ולמטה בסוף העיגול בולטת שמאלה [כעין קוץ] יותר. כך שהראש רחב קצת יותר למטה מלמעלה.

בכתב זה כל האותיות פתיחתן כך, שיש בהן עוקץ מעט למעלה ובעיגול קעור פנימה מעט. אבל בוי"ו העיגול קצת יותר חד, כך שצד התחתון בולטת החוצה, ונראה כאילו פני הוי"ו פונים מעט כלפי מעלה.

ב)  ארוכה מעט משאר הכתב בשיטה, ויורדת חוד הירך משהו מהשיטה. [יש לדקדק לא להוריד הרבה, שלא תתקרב לדמיון לנו"ן פשוטה].