שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ע

אות ע
יהיה ראש הראשון כעין יו"ד שפניה מעט למעלה מטעם שנתבאר למעלה באות ט' וגופה יהיה בעמידה כדי שיוכל להסמיך אות אצלה וראש הב' הוא כמו זיי"ן עומד בה מטעם שנתבאר למעלה שם אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין כשתי ווי"ן ישרות:

פירוש:

יהיה ראש הראשון (שבצד ימין) כעין יו"ד שפניה (באלכסון) מעט למעלה, מטעם שנתבאר למעלה באות ט' (כדי שלא יהא ראוי להושיב עליו כתרי התגין). וגופה יהיה בעמידה (כלומר עיקר העיי"ן עומדת, ולכן מושבה נטוי באלכסון כלפי מטה) כדי שיוכל להסמיך אות אצלה, (ולא מושב שוכב הבולט שמאלה בתוך שיטת הכתב, ולא היה אפשר להסמיך ראש אות לידה). וראש הב' (השמאלי) הוא כמו זיי"ן עומד בה (בתוך הגוף, ומתחברת למושב למטה) מטעם שנתבאר למעלה [*שם] (באות גימ"ל, שכל אותיות שעטנ"ז ג"ץ ראשיהן המתוייגין הן זייני"ן, וכן כל קוי האותיות יהיו ישרים ולא מוטים כלל, ועל כן הזיי"ן יהא עומד בה ולא מוטה).

אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן (כלומר קו ימין שהוא ראש הראשון מימין, וקו שמאל שהוא ראש השמאלי) שבתפילין, כשתי ווי"ן ישרות (כלומר שוות לשירטוט, ולא פניהם כלפי מעלה):

*שם. לכאורה טעות סופר.

חידושים:

א)  אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין, כשתי ווי"ן ישרות. קבלת האר"י ז"ל חולקת על קבלת הא"ב שבב"י בתרתי, א. קו ימין הוא וי"ו ישרה עם השירטוט ולא יו"ד שפניה באלכסון כלפי מעלה, ב. קו שמאל הוא וי"ו ישרה ולא זיי"ן.

כתב המיוחס:

א)  ראש הראשון דמותו כעין וי"ו וראשה ישרה עם השירטוט, ופתיחת קו הראש (פניה מצד שמאל) פונה יותר למטה שמאלה מפתיחתה למעלה [כעין פתיחת הוי"ו, אך פחות חד מפני הוי"ו] כך שנדמה מעט כמו שראשה פונה כלפי מעלה ג"כ. ירך הוי"ו נוטה מעט באלכסון לשמאל עד שמתחברת במושב בעיגול [ולא בעוקץ].

ב)  ראש שמאל ככל ראשי שעט"נ ג"ץ בכתב זה, והוא רחב יותר מראש ימין. הירך שיוצא בצד ימין ממנה, אינו יורד ביושר אלא באלכסון ימינה.

ג)  המושב קצר פחות מרוחב שתי קולמוסים, וראש שמאל בולט היטיב מעבר לקצה סיום המושב. וירך שמאל מתחבר במושב כשיעור קולמוס לפני סיומה [כלומר באמצע המושב].