שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ס

אות ס
צריך שתהא מלמעלה גגה שוה לכתחלה כי היא מחוברת מב' אותיות כ"ף כפופה דבוקה עם וי"ו בסופה וצריך שתהא עגולה בג' זויותיה וגגה למעלה יהא לכתחלה עובר חוץ לסתימה כעובי קולמוס שהוא שיעור גגו של וי"ו הדבוקה בסופה:

פירוש:

צריך שתהא מלמעלה גגה שוה (לשירטוט, ולא גג עגול קמור כלפי מעלה ככדור) לכתחלה, כי היא מחוברת מב' אותיות כ"ף כפופה דבוקה עם וי"ו בסופה (ולכן צריכה שתהא גגה שוה כגג הכ"ף), וצריך שתהא עגולה בג' זויותיה (ב' מימין למעלה ולמטה, וא' משמאל שלמטה), וגגה למעלה יהא לכתחלה עובר חוץ לסתימה כעובי קולמוס, שהוא שיעור גגו של וי"ו הדבוקה בסופה:

כתב המיוחס:

א)  אינה עגולה גמורה למטה, אלא יש בה כעין מושב קצר מעוגל מעט בתחתיתה, ובצד שמאל קו הסתימה מתחבר בה ושמה בליטת המושב ומקום החיבור הסתימה - עוקץ. המושב אינו שטוח כלל, אלא יורד מעט מהחיבור [ובסיבוב מעט] כלפי מטה, ונמצא עוקץ זה תלוי באויר [ואינה בפינה שמאלית שלמטה, ולכן אינה מתדמה למ"ם].

טעם עוקץ זה להכיר שהיא מחוברת משתי חלקים, כעין כ"ף ווי"ו, כי מקום חיבור הוא בעוקץ.

ב)  גופה עגול מצד ימין למעלה ולמטה, אבל אינה עיגול גמור ככדור מצד ימין, אלא יורד באלכסון כלפי המושב כעין צד ימין של הקו"ף.

ג)  גגה רחבה יותר ממושבה, ועודפת משתי הצדדים.

ד)  קו הסתימה יורד באלכסון מעט ימינה, ואין הגג עובר עליה אלא משהו, כמו במ"ם סתומה שגגה עודפת מעבר לקו הסתימה רק מעט.