שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות א

אות א

צריכה להיות הנקודה העליונה עשויה כיו"ד ולפיכך צריך להיות בה ג' עוקצים כמו ביו"ד עוקץ א' למעלה ושנים למטה א' מימין הנוגע בגג האל"ף ואם לאו פסולה כמו שיתבאר וא' משמאל לכתחילה והוא לא יהיה נוגע בגגה ואם נגע כשרה כמו שנתבאר סי' ל"ב. ויו"ד זו צריכה להיות לכתחלה שיהיה פניה עם עוקציה שלמעלה הפוכים קצת כלפי מעלה. וקבלה מהחסיד שתהא רגל יו"ד זו נוגעת באל"ף לכתחלה באמצע גגה ולא בקצהו. וסוף הגג של צד ימין צריך לכתחילה שיהא עקום קצת כלפי מעלה ולא יהא עקום הרבה. ונקודה התחתונה פעמים שתמונתה כדלי"ת קטנה הפוכה על פי הסוד וכן צ"ל בתפילין על פי קבלת האר"י ז"ל ופעמים שתמונתה ג"כ כיו"ד תלויה בתגה בגוף האל"ף ולכן לכתחלה צריך שיהא לה עוקץ קטן לצד ימין למטה ועל פי הסוד צריך שיהא עוקץ זה מכוון כנגד עוקץ העליון שעל היו"ד העליונה:

פירוש:

צריכה להיות הנקודה העליונה עשויה כ(עין אות) יו"ד, ולפיכך צריך להיות בה ג' עוקצים כמו ביו"ד. עוקץ א' למעלה (מצד שמאל של גג היו"ד) ושנים למטה (היוצאים מהגוף של היו"ד כלפי מטה) א' מימין (הגוף, הנקרא רגל היו"ד) הנוגע (ומחבר היו"ד) בגג האל"ף, ואם לאו (כלומר אם נפרד מהגוף) פסולה כמו שיתבאר (בסעיף ג, שהאותיות צריכות להיות גולם אחד ולא יהא בהם פירוד כלל) וא' משמאל (כעין קוץ שמאל למטה שביו"ד הנקרא "קוץ רבינו תם") לכתחילה, והוא לא יהיה נוגע בגגה, ואם נגע כשרה כמו שנתבאר סי' ל"ב (סעיף כו).

ויו"ד זו צריכה להיות לכתחלה שיהיה פניה (צד שמאל של היו"ד נקרא פניה) עם (שתי) עוקציה שלמעלה (כלומר עוקץ א' למעלה ועוקץ א' למטה משמאל הנ"ל, וקורא לזו שלמטה "למעלה" כי לאחר שמהפך פני היו"ד הזו כלפי מעלה ועוקציה נוטים כלפי מעלה, אזי נקראת התחתונה "שלמעלה" כי היא מרוחקת מצד גוף האל"ף, ולא כבאות יו"ד עצמה שעוקץ זו של שמאל נוטה כלפי מטה) הפוכים קצת כלפי מעלה (כלומר פונים באלכסון כלפי מעלה, ולא ישרים עם השרטוט או כפופים כלפי מטה. כלומר אע"פ שהאות יו"ד עצמה כפופה מעט כלפי מטה, זו – הנקודה העליונה שבאל"ף - הפוכה כלפי מעלה).

וקבלה מהחסיד שתהא רגל יו"ד זו (הוא העוקץ א' למטה מימין הנ"ל) נוגעת באל"ף לכתחלה באמצע גגה (לא באמצע האמיתי, אלא בחציו התחתון, רק) ולא בקצהו. וסוף הגג (הוא הקו המרכזי של האל"ף, היורד אלכסון משמאל לימין) של צד ימין צריך לכתחילה שיהא עקום קצת כלפי מעלה ולא יהא עקום הרבה.

ונקודה התחתונה פעמים שתמונתה כדלי"ת קטנה הפוכה על פי הסוד וכן צ"ל בתפילין על פי קבלת האר"י ז"ל, ופעמים שתמונתה גם כן (יש לפרש גם כן בב' אופנים: א) נקודה התחתונה כמו העליונה ג"כ תמונתה יו"ד, ב) תמונתה כדלי"ת וג"כ כיו"ד, כי אין הפרש גדול בין שתי תמונות אלו בציור תמונת האות) כיו"ד תלויה בתגה בגוף האל"ף, ולכן לכתחלה צריך שיהא לה עוקץ קטן לצד ימין (כעין רגל היו"ד יורד) למטה ועל פי הסוד צריך שיהא עוקץ זה מכוון כנגד עוקץ העליון שעל היו"ד העליונה:

חידושים:

א)  רגל יו"ד העליונה שאינה נוגעת בגג האל"ף פסולה משום שיש הפרש והפסק בגוף האות, ולא בגלל שחסר ממנה איזה עוקץ, ואפילו רגלה של היו"ד. כי ג' עוקציה אינן מעכבין בה כלל, ורק לכתחילה היא צ"ל כיו"ד ממש עם ג' עוקצין.

ב)  אות הנוגעת בעצמה במקום שאינה צריכה ליגע אינה פוסלת האות, לא משום ביטול צורת האות ולא משום שאינה מוקפת גויל, שהרי עוקץ שמאל של יו"ד העליונה אין לה ליגע לגג, ואם נגעה אינה פוסלת.

כתב המיוחס:

בנוסף לכל המבואר בפנים בשו"ע, יש בכתב המיוחס דיוקים נוספים:

א)  עוקץ העליון שעל היו"ד העליונה היא ארוכה מעט, ויש עליה תג.

ב)  יו"ד העליונה צרה ביחס לנקודה התחתונה שהיא רחבה ממנה [בערך כפלים ברחבה מהעליונה].

ג)  תחילת הגג מצד שמאל יש בה עיקום מעט כלפי שמאל, כי אין קו הגג אלכסון ישר כלל, אלא מתחלת מעט ישרה [פניה ישרות מעט, כלפי אות בי"ת שאצלה], ואח"כ יורדת אלכסון, ובסופה יש בה בליטה כלפי מעלה הנזכרת בשו"ע "עיקום מעט כלפי מעלה".

ד)  פתיחת הגג [כמו פתיחת כל אותיות מאכ"ת סופ"ר, שאין להם תג בצד שמאל אבל יש בהם פתיחה זו, פרט ללמ"ד] יש בה עוקץ הבולט על פניה כלפי מעלה.

ה)  נקודה התחתונה [בכתב ר' ראובן] יש בה ג' עוקצין, והיא דומה ליו"ד תלויה בגגה לגוף האל"ף, וגם כעין דלי"ת קטנה הפוכה. העוקץ התחתון [כעין רגל היו"ד] קטן ואינו בולט הרבה.

ו)  חיבורה לגג אינה בקצה הגג מצד שמאל אלא כחצי קולמוס לפנים מסוף הגג.

ז)  יו"ד התחתונה אף היא אלכסונית מעט, ואינה ישרה [מקבילה לשירטוט] אבל לא כנטיית אלכסון של הנקודה העליונה והגג, ומשוכה מעט [כנ"ל פרט ב] ויורדת מעט למטה מסיום גג האל"ף [בצד ימין].