אות כ
כפופה קבלת החסיד שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה:
כפופה קבלת החסיד שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה:
פירוש:
כ"ף כפופה קבלת (רבי יהודה) החסיד שהיא
צריכה להיות עגולה מכל צד (מלמעלה
ומלמטה), ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה. ואם עשה לה זוית באחוריה (כלומר בחוץ) מלמעלה כשרה
אם היא עגולה למטה, אבל אם עשה (לה זוית) מלמטה ו(זוית) מלמעלה, הרי זו דומה לבי"ת ופסולה:
חידושים:
א) צריכה להיות עגולה מכל צד, ולא יהיה לה שום
זויות לכתחלה. יש מפרשים ש"לא יהיה לה שום זויות לכתחלה" פירושו אף
מבפנים מצד החלל תהא עגולה לגמרי. וכן משמע מהמשך הלשון "ואם עשה לה זוית באחוריה",
משמע שקודם דיבר גם על זויות מבפנים.
ב) ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה, אם היא
עגולה למטה. אבל אם עשה (זויות)
מלמטה ומלמעלה .. פסולה. הסתירה לכאורה בין הרישא וסיפא ידועה, דלא נתבאר מה הדין
בזוית למטה ועגולה למעלה מה דינה, ונידון בהרבה ספרים.
ונראה צחצוח פשט
לשון רבינו: א) אם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה, אם היא עגולה למטה. "אם"
משמע שאינו מוכרח שתהא עגולה למטה, ולכן - ב) וכל שכן אם עשאה עגולה למעלה
אע"פ שיש בה זוית למטה, שהיא כשרה. שהרי דומה לכ"ף פשוטה ששניהם עגולות
למעלה, ואינה דומה כלל לבי"ת, כי לבי"ת יש עקב למטה ומרובעת למעלה וזו
עגולה למעלה ואין לה עקב למטה, אלא ריבוע בלבד וניכרת היטב. ג) אבל אם עשה לה זויות
מלמטה ומלמעלה פסולה משום שדומה לבי"ת. [ולא באתי כאן להחליט הדבר הלכה
למעשה, אלא רק לבאר סגנון לשונו הזהב, בביאור הקרוב ביותר לפשט הלשון].
ג) אם עשה (לה זוית) מלמטה ו(זוית) מלמעלה, הרי זו דומה לבי"ת. דקדוק
לשון רבינו שהיא דומה לבי"ת, משמע בעליל שבי"ת מרובעת מלמעלה ומלמטה
בזויות בלבד אינה בי"ת כשרה, דחסר בה תג ובליטה שלמטה, ואין די בזוית מרובעת
למטה להכשירה.
כתב המיוחס:
א) הגג עודף מעט שמאלה מעבר למושב.
ב) אינה עגולה גמורה מבחוץ למטה, אלא יש בה מבחוץ
כעין זוית כהה [בעלת זוית 105-110 מעלות], וכן מבפנים [בחללה] יש בה זוית בחיבור חלק העליון [שהוא כעין
רי"ש] למושב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה