אות ז
צריך ליזהר שלא תהא
רגלה ארוכה שלא יתדמה לנו"ן פשוטה ותפסל על ידי קריאת התינוק וראשה צריך
להיות עובר מב' צדדין שלא תדמה לוי"ו ויהיה מרובע על פי הסוד:
פירוש:
צריך ליזהר שלא תהא
רגלה ארוכה שלא יתדמה לנו"ן פשוטה, ותפסל על ידי קריאת התינוק. וראשה צריך
להיות עובר מב' צדדין (על
הירך) שלא תדמה לוי"ו. ויהיה (הראש) מרובע (כלומר בעלת ד' פינות, ולכל הפחות פינות מצד ימין) על
פי הסוד:
חידושים:
א) לשון רבינו "שלא יתדמה לנו"ן פשוטה"
אינו לשון שגור, וצ"ע בשינוי לשון זה. ואפשר שנתכוין להדגיש שיש להקפיד על שיעור
ירך הזיי"ן הקפדה יתירה (ולכן כתב בלשון מתפעל) שלא תבוא כלל לדמיון נו"ן
פשוטה. ולכן לא תרד כלל מהשיטה לכתחילה שלא יתדמה לנו"ן ואע"פ שראשה עבה
כמתאים לשיעור ירכה, וכן לאידך אפילו עומדת כולה בתוך השיטה שלא תהא רגלה ארוכה
הרבה יותר מפי שתים מראשה [כגון שראשה דק] ושיעור ירכה כנו"ן פשוטה. כי שיעור
ירך הזיי"ן פי שתים מהראש ולא יותר.
ב) ויהיה (הראש) מרובע על פי הסוד. מקורו באלפא ביתא
שבב"י. ובספר אלפא ביתא עצמו (שלא מובא בב"י) ברור שהכוונה שהראש תהא
ריבוע בשטח, אורך שוה לרוחב. ואעפ"כ פירשתי בלשון רבינו, לענין ריבוע הפינות,
כי לשון "מרובעת" בכל מקום בסימן זה, אינו בשטח, אלא ריבוע פינות הגוף, ועל
כרחך גם כאן זה כוונתו.
כתב המיוחס:
א) ראשה אינה מרובעת בזויות מצד ימין, אלא עגולה
מעט בצד ימין לצד מעלה במקום פינה זויתית. ותואר הראש כעין יו"ד רחבה מעט [יותר מיו"ד רגילה בכתב זה. כי היו"ד עצמה רחבה פחות משיעור קולמוס, וזו רחבה
קולמוס אחד].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה