מגילה ישנה - הערות

קטעים מהמגילה הנ"ל:

המגילה היא כתב האריז"ל, למיטב הבנתי מגילה זו נכתבה לפני 80-100 שנה, בגאליציה [המזרחית] של פולין.

הרווחים הסתומות קטנות מאוד כדי ט' יודי"ן בלבד, ולא כדי ג"פ אשר. (בכלל הסופר קימץ בקלף, וניכר שהוא כתב בזריזות גדולה ולכן דחק הרבה את השורות במקומות שונים, ואין רוחב העמודים שוים, אבל הכתב הוא יפה).

כותב את ראשי [או סופי] תיבות הוי' באותיות גדולות (מנהג מפורסם, שנהגו רבים לעשות כן).

ה"א הראשונה של שם, עושה פסיעה לבר (גם כאשר הר"ת של שם הוי' אינו כסדר).

ראש שמאל של הטי"ת - זיי"ן, ולא וי"ו.

ראש שמאל הצד"י - פעמים כזיי"ן ממש, ופעמים יוצא קרוב לסופו כעין וי"ו, אך לא מהקצה ממש, אלא לפנים מעט. שבירת וכפיפת הצואר ברורה, כמו שכתב ידו של ר' אפרים סופר מבראד.

צד"י פשוטה - שתי יודי"ן הפוכים על גבי נו"ן פשוטה בעלת ראש!!

פ"א עם עקב והרבה פעמים "שבירה" ממש כפי שנהגו כל הסופרים בפולין, לפני מאה שנה ומעלה.

פ"א פשוטה גם כן עם שבירת העקב.

קו"ף - ראש הירך כראש נו"ן פשוטה מרובעת, כסברת המקדש מעט.

סתומה שלפני ותוסף אסתר, אינה בשורה אחת. אלא היא סתומה כדעת הרמב"ם, אם הניח ט' יודי"ן בשורה א' ומעט ריוח בשורה הב'. ויותר נראה שהניח סתומה כט"ז, כלומר בצירוף ריוח של שיטה הב', אבל בשיטה הא' אין שיעור ט' יודי"ן (בפרט אם נחשב השיעור כנגד התיבה שמעליו "מהמן", וכן נראה מזה שמשך את הה"א של "המן" - הרי שרצה לצמצם הריוח).

עמוד עשרת בני המן צר, והריוח בין הכתב אינו כפליים מהכתב. ובשיטת פרשנדתא לא נראה שיש אפילו ט' יודין ריוח (מאותו הכתב).

וי"ו של ויזתא גדולה, אך אינה עולה על השיטה אלא יורדת למטה מהשיטה. אינני יודע אם עשה כן בכוונה (דלא כפי הנהוג), או שטעה והניחו כך.