שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ח

אות ח
לכתחלה צריך לעשות לה חטוטרות על גבי ב' רגליה וגם תג קטן בראש רגל שמאל אבל רגל ימין יהיה ראשו עגול לצד ימין לכתחלה וב' רגליה צ"ל כב' זייני"ן לכתחלה ועל פי קבלת האר"י ז"ל צ"ל רגל הימנית כמו וי"ו בתפילין וקו החטוטרות שעל רגל הימין יהיה עב ושעל רגל השמאל יהיה דק ואם האריך החי"ת עד שנשתנה צורת הזייני"ן לגמרי אפילו עשאה דלי"ת וזיי"ן וחטוטרות על גבו פסולה ובתפילין אין לה תיקון משום שלא כסדרן אבל אם לא עשה לה חטוטרות כלל אפילו האריכה הרבה כשרה בדיעבד:

פירוש:

לכתחלה צריך לעשות לה חטוטרות (פירוש - שתי קוין אלכסוניים העומדים על קצות שתי הרגלים, ומתחברים מעל כעין אהל קטן, חיבור זה נראה כעין חטוטרת הגמל) על גבי ב' רגליה, וגם תג קטן בראש רגל שמאל, אבל רגל ימין יהיה ראשו עגול (מאחוריה) לצד ימין לכתחלה (ולא תהיה בעלת זוית שמה). וב' רגליה צריכין להיות כב' זייני"ן לכתחלה. ועל פי קבלת האר"י ז"ל צריך להיות רגל הימנית כמו וי"ו בתפילין, ו(כן ע"פ קבלת האר"י) קו החטוטרות שעל רגל הימין יהיה עב ושעל רגל השמאל יהיה דק.

ואם האריך החי"ת (ע"י שמשך הרבה את חטוטרות הגג), עד שנשתנה צורת (עמידת ב') הזייני"ן לגמרי, אפילו עשאה דלי"ת וזיי"ן וחטוטרות (רגילה) על גבו (של הד' וז') פסולה (משום שאינן צורות חי"ת כלל), ובתפילין אין לה תיקון משום שלא כסדרן. אבל אם לא עשה לה חטוטרות כלל (אלא גג שטוח, כמו גג הדלי"ת), אפילו האריכה (כלומר הרחיב גג חי"ת הזו) הרבה כשרה בדיעבד:

חידושים:

א)  "וב' רגליה צריכין להיות כב' זייני"ן לכתחלה .. ואם האריך החי"ת, עד שנשתנה צורת הזייני"ן לגמרי, אפילו עשאה דלי"ת וזיי"ן וחטוטרות על גבו פסולה". פתח בהכשר וסיים בפסול.

פירוש דבריו, דמה שיש לדייק שב' הרגלים יהיו זיי"ן ולא וי"ו הוא לכתחילה. אבל אם שינה את צורת הזייני"ן, כלומר שאין החי"ת מורכבת מב' זייני"ן או ווי"ן, אלא מב' זייני"ן העומדין מרוחקות זו מזו והחטוטרות המחברת אותן רחבה מדי, הרי נשתנה צורת ב' הזייני"ן ואין זה חי"ת כלל, אלא ב' זייני"ן נפרדות, או שלא עשה החי"ת מורכבת מב' זייני"ן אלא מדלי"ת וזיי"ן [וכן כל חיבור אחר כדומה שאינו ב' אותיות דקות כוי"ו או זיי"ן] ואע"פ שהחטוטרות קצרה על גביהן, בשתי אלו אין זה צורת חי"ת כלל.

ב)  אבל אם לא עשה לה חטוטרות כלל (אלא גג שטוח כגג הדלי"ת), אפילו האריכה הרבה כשרה בדיעבד. זה בתנאי שהרגל הימנית עומדת במקומה בימין הגג והשמאלית במקומה בשמאל הגג, אבל אם האריך הגג הרבה מעבר לאחת הרגלים ונמצא הרגל [לדוגמא: שמאל] עומדת באמצע האות, הרי זה שינוי צורת האות כמבואר לעיל באות ה"א כה"ג.

כתב המיוחס:

א)  החי"ת עשויה ככתב האר"י ז"ל הרגל הימנית וי"ו והשמאלית זיי"ן, אלא שראש השמאל רחב מעט יותר מקולמוס וראש הימני [הוי"ו] דק מעט פחות מקולמוס.

ב)  קו החטוטרות שעל גביהן דקה ואינה גבוהה [גבהה כגובה התג או פחות], ורוחב החלל שבין הרגלים כחצי קולמוס ולא יותר, כך שהרגלים די סמוכות זו לזו. בכתב זה לא ניכר מה שמבואר בכתבי האר"י שקו החטוטרת הימנית תהא עבה והשמאלית דקה [וצ"ע למה].

ג)  רגל שמאל עומדת ביושר ויורדת מעט מאוד מתחת רגל ימין [ראה כעין זה בירידת רגל שמאל של הה"א], ורגל ימין נטויה מעט באלכסון עדין לצד ימין.