שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ל

אות ל
צריך להיות צוארו ארוך כוי"ו וראשו עגול לצד ימין ולצד שמאל זויות לראשו כמו שהוא ראש הוי"ו כי תמונת הלמ"ד היא כמו כף כפופה ועליה וי"ו ומטעם זה יהיה זנבה עב וכפוף היטב לפניה ותהיה עגולה מאחריה לצד ימין ככף כפופה אבל לצד שמאל מקום חיבור גופה וצוארה יהיה לה זויות בין סוף הוי"ו שיורד בדקות לצורת כף וכל זה לכתחילה. ועל פי הסוד צריך להיות לה ב' תגי"ן על ראש צוארה ימינה גדול ושמאלה קטן:

פירוש:

צריך להיות צוארו ארוך כוי"ו (ושיעורו לכתחילה אורך ג' קולמוסים) וראשו (של הוי"ו הזה) עגול לצד ימין, ולצד שמאל זויות לראשו, כמו שהוא ראש ה(אות) וי"ו. כי תמונת הלמ"ד היא כמו כ"ף כפופה ועליה וי"ו, ומטעם זה יהיה זנבה (סוף הגוף שיורד מהגג בצד ימין) עב (ולא צר ומסתיים בחוד וכדומה, כמו בכתב ספרדי) וכפוף היטב לפניה (להיות לה מושב כמו הכ"ף), ותהיה עגולה מאחריה לצד ימין (במקום כפיפת הגג היורד וכפיפת המושב) ככ"ף כפופה (שהיא עגולה מאחריה למעלה ולמטה), אבל לצד שמאל (של גג הכ"ף הזה) מקום חיבור גופה וצוארה (הוי"ו הנ"ל) יהיה לה זויות, בין סוף הוי"ו שיורד בדקות לצורת כ"ף. וכל זה (כל הפרטים שנתבארו ע"פ קבלת תמונה הנ"ל – כ"ף ועליה וי"ו, הן רק מצוה) לכתחילה (אבל אין בהן עיכוב לפסול). ועל פי הסוד צריך להיות לה ב' תגי"ן על ראש (הוי"ו שהיא) צוארה, (תג) ימינה גדול ו(תג) שמאלה קטן:

כתב המיוחס:

א)  ראש הלמ"ד אינו וי"ו ממש, אלא ראש צר עם ג' עוקצים [כעין ירך שמאל של הגימ"ל, אך צרה אפילו ממנה מעט] והן בצד ימין למעלה, ובצד שמאל עוקץ למעלה ולמטה הפונה שמאלה. וממנה יוצא ירך הוי"ו באלכסון ימינה כלפי הגוף [מעין שבירת קו הוי"ו שבשעטנ"ז ג"ץ, שהירך והראש אינם המשך אחד], והירך יוצא מצד ימין של הראש.

ב)  אורך הירך עד קולמוס וחצי בלבד, ואינו מלוא שתי קולמוסים. כך שגם בשיעור אורך, אינו וי"ו ממש. וגובה כל הלמ"ד עד חמש וחצי קולמוסים [כולל התג שעל ראשו].
וי"ו זה אינו עומד ביושר על גבי גג הכ"ף, אלא מוטה אלכסונית לצד שמאל מעט.

ג)  על ראשו שני עוקצין או תגין. השמאלי הוא חוד שמאל העליון של ראש הוי"ו, ובולט מעט למעלה. והימני הוא נוסף כעין תג דק בצד ימין [ולפעמים אינו ממש מהקצה הימני, אלא מעט לפנים ממנה], גבוה מהשמאלי.

ד)  קבלה מהרבי הצמח צדק [כלומר הוא אמר הדבר מפורש, כמבואר בס' מאיר עיני סופרים, אבל זה דבר ברור מתוך תמונת הכתב עצמה] שהמושב אינו משוך עד סוף הגג אלא עובר את חצי הגג, כנגד שתי שליש מרוחב הגג.