שו"ע אדמו"ר סימן לו, אות ב

אות ב
(על פי הסוד צריכה להיות מרובעת למעלה כמו דלי"ת ולא עגולה כרי"ש) צריך ליזהר בתג שלאחריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף ואם נראית ככ"ף פסולה ואם ספק אזי מראין לתינוק וצריך לכתחלה שיהא לה בראשה מצד שמאל תג קטן. ועל פי הקבלה יהא לה עקב עב למטה כי תמונתה כמו דלי"ת תוך גרון של וא"ו על כן צריך שיהא לה זוית למעלה שתהא כמו דלי"ת ועקב טוב למטה שיהא במקום ראשו של וא"ו:

פירוש:

(על פי הסוד (כלומר ע"פ הסוד לכתחלה צורתה כן, אבל אין פרט זה מעכב בה לפסלה) צריכה להיות מרובעת למעלה (עם זוית בקצה גגה שבצד ימין) כמו דלי"ת ולא עגולה כרי"ש) צריך ליזהר בתג (פירוש בליטת המושב, הבולטת לצד ימין מעט) שלאחריה (כלפי האל"ף) לרבעה (שתהא מרובעת בייחוד ולא עגולה מעט) שלא תהא נראית ככ"ף, ואם נראית (צורת האות) ככ"ף פסולה, ואם ספק (מהי צורתה) אזי מראין לתינוק (ונבחן היאך יקראנה).

וצריך לכתחלה שיהא לה בראשה מצד שמאל (כלומר בסוף גגה מצד שמאל) תג קטן. ועל פי הקבלה יהא לה עקב עב (פי' עבה יותר מהמושב כלפי מעלה, כעין ראש על גוף הוי"ו השוכבת, כי המושב תמונתה כוי"ו שוכבת) למטה (ולא תג ובליטה כלשהו הנ"ל) כי תמונתה כמו דלי"ת תוך גרון של וא"ו, על כן צריך שיהא לה זוית למעלה (הנזכר מתחילה ע"פ הסוד) שתהא כמו דלי"ת ועקב טוב (פי' בולטת היטב לצד ימין) למטה שיהא במקום ראשו של וא"ו:

חידושים:

א)  החילוק בין בי"ת לכ"ף לעיכובא, הוא זוית ותג שלמטה, ולא ריבוע זוית שלמעלה. ולכן בי"ת עגולה למעלה כעין רי"ש כשרה (אם צורתה בי"ת ויש לה תג שלמטה), אלא שאין זו צורתה לכתחילה.

ב)  כל תגי בד"ק חי"ה עומדים בצד שמאל של הגג ממש לכתחילה, ולא לפנים מהסוף.

כתב המיוחס:

בנוסף לכל המבואר בפנים בשו"ע, יש בכתב המיוחס דיוקים נוספים:

א)  צורת הדלי"ת שבה, סוף גגה מצד ימין בשיפוע אלכסוני, שמרמז מעט על סיום גג הדלי"ת הבולט מעט על פני ירכה. וירכה יורד בשיפוע מעט החוצה כמו ירך הדלי"ת שהיא משופעת.

ב)  יש לה על פניה בקצה צד ימין עוקץ קטן מאוד.

ג)  העקב למטה אינו בעל זוית ישרה כלפי מעלה, אלא משופע מהזוית שלו למטה מעט החוצה כלפי מעלה. ועולה עד חצי גובה הכללי של הבי"ת.